|
|
Page:10
בקובץ שלפנינו בחרנו להציג זרמים שונים בהוויה התרבותית רוחנית של התקופה בלבושים שונים : בדבריהם של הוגים , בדעותיהם של אישי ציבור ובמחשבתם של צעירי הדור , שמשתקפים בהם הלכי רוח והשקפות עולם . הבאנו מדבריהם של הוגי דעות והצבענו על התנהגותן של קבוצות בקרב היהדות בהתייחסותם אליהם . התקופה שאנו דנים בה היא תקופת הלאומיות בעיצומה , ההולכת ומתחזקת . בין פירותיה אפשר למנות גם את הציונות ההרצליאנית , לפחות בלבוש הפעלתה הראשונית . אבל בשנים אלו גם מופיעים הערעורים הגדולים על מורשת תקופת ההשכלה , הרציונליזם הצרוף , המהפכה הצרפתית והפתיטיביזם , כפי שגובשו בתחום הפוליטי או הכלכלי - ליברליזם או סוציאליזם . בתחום ההגות הפילוסופית באה ביקורת מעמיקה על הקנטיאניות ותורת הגל . בהמשך התפתחות זו גם עולה " שאלת היהודים" ונעשית חלק של הוויכוח הציבורי . ראשיתה עוד באמצע המאה התשע עשרה ; במישרין בגרמניה , בכתב הפלסתר של ואגנר " היהדות במוסיקה " ובעקיפין בצרפת , בספרו של גובינו על אי שוויון הגזעים . למעשה זהו המשך לפולמוס האנטי יהודי שנתלווה לאמנסיפציה מראשיתה . הוא גשר להתעוררות האנטישמית הציבורית בגרמניה ובצרפת לקראת סוף המאה התשע עשרה : בגרמניה על ידי שטקר ( Stoecker ) ומאר ? - ( Man ) ממציא המונח "אנטישמיות" - ובצרפת על ידי דרומון ;( Drumont ) בצורה בוטה נוכח פרשת דחיפוס ( דרומון היה פעיל בהעלאה גלויה של הנקודה היהודית בפרשת דרייפוס . ( לכך יש לצרף את הפרשנות החברתית לתורת דרווין על ידי ספנסר , שעד מהרה נתפרשה כאנטי שוויונית , תורת הוויטליזם וראשית חשיבת האקזיסטנציאליזם , שגם הם ניתנו להתפרש כסותרים את רעיונות השוויון והאחווה של המהפכה . מעל לכל אלה מופיעה תורתו , או עולמו הרוחני , של פרידריך ניטשה ( Nietzsche ) הזכר , להשפעה חובקת עולם על האינטליגנציה של התקופה . מצד אחד מצויה דקדנציה שחשים בה בהרבה תחומים , בראש וראשונה באמנות הפלסטית , ( 'Art-Nouveau' n ) אולם מנגד צומחת בתוך המבולקה הזאת - או לפחות נראה כצומחת - משהו חדש המבשיל בשנות מלחמת העולם הראשונה ולבסוף גם גורם לאירועים הקשים ביותר .
|
|
|