|
|
Page:א2
תחום האוטופיה . בשל כך פוחתת הסקרנות לבחון מחדש את כברת הדרך שתעו לאורכה חלוצי ההתיישבות בארץ בחיפושיהם אחר החברה המתוקנת , ומשתררת הגישה הא-היסטורית . גישה זו מבארת את התרחשויות ההווה מתוך התייחסות לאנשים החותרים כל אחד לשפר את עמדותיו בעתיד לבוא , ובעוד עיניו ממוקדות בחזוי ובעומד להתרחש הוא מתעלם מפרקי העבר . אלא שבשיטה האוריסטית , ( heuristic method ) אין העתידנות תחליף לרישום היסטוריה . ערכה למדעים הוא לכל היותר כהשלמה או כבלי עזר להבנת מהלכים היסטוריים , בהיותה מבארת ממה הייתה מורכבת נפשם של הפועלים בדרה-בימים הרחוקים והמתרחקים . קריאת הקבוצה מאח ז' לנדסהוט מבהירה עובדות אשר לבוני הקיבוצים , מוסיפה פרספקטיבה סוציולוגית-היסטורית הנחוצה להבנת פועלם , ההולכת ומשתכחת כיום , ובנושאים אלה : א . מעת שנרגעה רדיפת היהודים ( שדחפה להגירה הגדולה אחנה ממערב וממזרח , ( ומקץ העשור החמישי של המאה ונירמול החיים היהודיים בתפוצות הגולה , פחתה חשיבותם האינסטרומנטלית של הקיבוצים , ופחתה תרומתם היחסית למפעל הציוני . פיתוח כלי השלטון שניתנו בידי המדינה היהודית , הגדילו את כוחה לקלוט עולים , לערוב לביטחונם ולהמציא את הדרוש לפתסתם , ובזאת גרעו משליחות הקיבוצים ומדימויים העצמי כחלוצים "הנושאים את עמם עלי שכם . " מרכיב ההקרבה פחת ובהדרגה , נחלש גם הלהט שגיבש את החברים בעשותם במשימות החלוציות . שאלה סוציולוגית העולה למקרא הקכחנה היא עד כמה מכריעה היא ההשפעה העוברת מהספירה הלאומית ( ההקשר האקסוגני ) בהאצילה שליחות על אנשים וקבוצות-לבץ הרוח הקבוצתית ( l'esprit de crops ) של שליחים בשירות הלאום . עד כמה מותנית הלכידות ( cohesion ) השורה ביניהם בהכרת התודה שרוחשת להם החברה האופפת ז ב . בשעה שהעיוותים שיצרה הגולה בחיי העם ( ושאותם ביקש הקיבוץ ליישר ) דמ יס משטעיס כזכות סיתות חומות דור וזחוחז הנחתות לחמת נ 0 ש זידועי העבר ראו : McLuhan , 1951 : 44 , "The quality of anybody ' s relations with the mind of the past is exactly and necessarily determined by the qualityof his contemporary insights " . '' לשאת את עמם , " משסט משיר של אלתרסן וכותרת ס 6 רו של כרוך כנרי חזץ כתגשמוז , השליחות והדימוי וועגמי של חקינוץ המאוחד . 1989 .
|
|
|