sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

השער השלישי כולל שני מאמרים העוסקים במוסיקה אשכנזית . יהודית פריגישי מסכמת במאמרה את חוויותיה האישיות כחוקרת של מוסיקה ליטורגית אשכנזית . לדעתה , כל ניסיון לקטלג ״מסורת״ ליטורגית אשכנזית במערכת גרסאות קבועה , נידון לכישלון . כל מבצע של מוסיקה ליטורגית הוא אמן אינדיבידואלי , היוצק את יצירתיותו לתוך ביצועו , וכל ביצוע הוא ״יצירה״ ייחודית . לפיכך , כל גישה מחקרית לליטורגיה האשכנזית חייבת להרכין ראשה בפני סמכותו של כל מבצע אינדיבידואלי , ולהימנע מהצעת מודל כוללני המנסה להסביר את כל הביצועים . רפי בן משה עוסק בסוגה ייחודית של ניגונים חסידיים , ״ניגוני התבודדות״ , שמבצעים חסידים משושלת חב״ד בהתכנסויות מיוחדות ( המכונות ״התוועדויות״ , ( המוקדשות להתרוממות רוחנית והתחזקות דתית של חברי הקהילה . ניתוח של מנגינות אלה מראה כי קווי המתאר , העליות והירידות , של כל ניגון , מבטאים את תנודות הנשמה מעלה ומטה , בחיפושה אחר החוויה המיסטית המלאה . השער הרביעי נפתח במאמרו של דניאל סנדלר , העוסק בדרשה על אודות המוסיקה בבית המקדש בירושלים , דרשה שכתב הרופא היהודי איטלקי אברהם פורטלאונה . ( 1612–1542 ) דרשה זו נכללת בספרו הייחודי , שלטי גיבורים , שהתפרסם לאחר מותו , בשנת , 1612 ומתאר בפרטי פרטים את הריטואלים המוסיקליים שהיו חלק מהטקסים בבית המקדש , מתוך הפרספקטיבה של התרבות המוסיקלית העשירה בעיר מנטואה בימיו של המחבר . שאלות הנוגעות למקורות שפורטלאונה הסתמך עליהם בספרו יוצא הדופן , ולמניעים מאחורי כתיבת הספר , נשארו לא פתורות . רחל קולנדר חקרה את השירה הדתית של שרידי הקהילה הקראית במאה העשרים – שירה שגם היא מרוחקת מההוויה היהודית הנורמטיבית , ובכל זאת קרובה לה בזמן ובמקום . היחסים ההיסטוריים בין היהדות והקראות הם דיאלוגיים בבסיסם ; אופי זה בא לידי ביטוי בדרך שעדיין שרים בה הקראים , המתחלקים כיום בין הגולה הישראלית וזו שבארצות הברית , שירה עברית מימי הביניים . שני מחקרים , החותמים את החלק האנגלי של שער זה , עוסקים במאפייניה השונים של התרבות המוסיקלית של קהילת יהודי בוכרה . קהילה יהודית עתיקת יומין זו , שמקורה באוזבקיסטן וטגשיקיסטן של ימינו , התפזרה , לאחר התפוררות ברית המועצות לשעבר ( ובמקרה , בדומה מאוד לקהילה הקראית , ( לגולה שנייה ( ואף שלישית , ( במדינת ישראל וברובע קווינס שבניו יורק . איבן רפורט מתמקד בסגנונות המגוונים שבהם מבצע עזרא מלאקוב , אחד הנציגים הנודעים של השושמקאם , את הרפרטואר שלו , שמקורו במרכז אסיה . אמנותו הייחודית של מלאקוב מתאפיינת בגמישות רבה בהתאמת הרפרטואר שלו לנסיבות השונות בהן הוא מבוצע , ובהתגמשות עם המציאות המשתנה של ההגירה . ילנה רייכר , לעומת זאת , מתמקדת ברפרטואר המוסיקלי של טקס ברית המילה בקהילה הבוכרית . היא מוצאת הבחנה ברורה בין הסוגות השונות של המוסיקה המבוצעת באותו טקס . דיאלוג מגוון עם התרבות המוסיקלית המוסלמית המקומית מהווה בסיס להבחנה בין הסוגות השונות המתקיימות בצוותא באותו מרחב טקסי .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help