|
|
Page:13
מבנה המחקר המחקר בוחן את תופעת השכונות הקהילתיות על רקע המשברים ותהליכי השינוי שחוו הקיבוצים בשני העשורים האחרונים . בפתח הדברים מובאת סקירת רקע המפרטת את המהלכים שהביאו ליוזמת ההרחבה ביישובים הכפריים בכלל ובקיבוצים בפרט , ואת הגורמים שסייעו בהקמת השכונות , או לחלופין בלמו ועיכבו את הופעתן . המסגרת המושגית המוצגת בהמשך מציעה תשתית מחקרית לפרשנות של התהליכים הכרוכים בהקמת השכונות ובהתפתחות יחסי הגומלין בין החברים בקיבוץ לבין התושבים בשכונה . קיימות חלופות תיאורטיות שונות להסבר התהליכים המתרחשים בעת המפגש בין קבוצות שונות בקהילה או בחברה . בין אלה נמצאה מתאימה ביותר לדיון הנוכחי הגישה המתבססת על תובנות שהתגבשו בעקבות תהליכי קליטת מהגרים . אמנם המשתכנים המגיעים לשכונות הקהילתיות אינם מהגרים במובן המקובל של המושג , ואינם שייכים לתרבות אחרת , אולם גם הם באים מבחוץ לתוך קהילה "ותיקה " ומביאים אתם אינטרסים שונים מאלה של האוכלוסייה הקיימת ומושגים אחרים באשר לאופי הקהילה הרצוי להם . בסיס נוסף להבנת הכוחות הפועלים בעת המפגש בין חברי הקיבוץ לתושבי השכונה הם מחקרים העוסקים בתהליכי ההגירה של אוכלוסייה עירונית לתוך יישובים כפריים ( rural gentrification ) בארצות שונות בעולם המערבי . על סמך גישות מחקריות אלה גובשו הגורמים המשוערים העשויים להסביר את ההבדלים בין הקיבוצים השונים באשר לתוצאות המפגש בין הקיבוץ והשכונה . כללית , נחלקים גורמים אלה לשלוש קבוצות : במישור היותר מעשי אפשר גם לשאול האם המטרות המוצהרות של הקיבוץ בהקמת השכונה אכן הושגו ? האם הציפיות של החברים והתושבים התממשו ? האם ניתן להסביר מדוע נתקבלו תוצאות כפי שנתקבלו ? מה חלקו של תהליך ההכנה של הציבור ואופיו בתוצאה שהושגה ?
|
|
|