|
|
Page:12
הנמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת שכונה , בעיקר בפריפריה , נמצא במגמת עלייה . אין ספק שהקמת שכונה קהילתית יוצרת בקיבוץ מצב חדש מעצם העובדה שבאותו יישוב מתגוררות שתי אוכלוסיות שיש להן מאפיינים וצרכים שונים . ההשלכות האפשריות של מצב זה על היישוב הקיבוצי מעוררות עניין רב בקיבוצים עצמם ובמערכות הסובבות אותם , וגם בקרב חוקרי קהילה וחברה : מה קורה בחיבור שנוצר בין שתי האוכלוסיות ? מה קורה לקיבוץ כצורת חיים ייחודית , ואיך , אם בכלל , משתלבים המשתכנים החדשים במרקם החיים שלו ? חברים רבים בקיבוצים רואים בשכונה הקהילתית הזדמנות לקידום כלכלי , לקליטת בנים או לגידול היישוב והצערתו , אם כי בדרך שונה מכפי שנעשה בעבר , אך יש גם כאלה החוששים מפני השפעתה האפשרית של השכונה על המשך קיומו של הקיבוץ כמסגרת חיים ייחודית . בהקשר זה עולות שאלות כגון : האם השכונה תחיש את השינויים בקיבוץ ותגרום בדרך זו לחיסולו ? האם קיימת סכנה שחברי הקיבוץ יעברו אל השכונה ל האם השכונה עלולה להשתלט על הקיבוץ או "לבלוע" אותו ? אילו קונפליקטים עלולים להתפתח בין הקיבוץ לשכונה ? אחרים מעלים ספקות אם השכונה אכן תוביל לתוצאות המצופות ממנה - צמיחה דמוגרפית , הישארות בנים , יצירת רצף גילים , שדרוג השירותים , ובעיקר שיפור סיכויי ההישרדות של היישוב כמערכת בת קיימא . הנושא העומד במרכזו של מחקר זה הוא הממד החברתי של המפגש בין השכונה הקהילתית לבין הקיבוץ . השאלה העיקרית היא אילו יחסי גומלין נוצרים בין חברי הקיבוץ לבין תושבי השכונה ? האם יש סימנים להתפתחות של קהילה משותפת לשתי הקבוצות , והאם יש הבדלים בין קיבוצים שונים באשר לאופי הקהילה ( או הקהילות ) המתרקמת בתוכם ואופן תפקודה ? ואם כן , מה הם הגורמים העשויים להסביר את ההבדלים הללו ? בהנחה שציפיית הנוגעים בדבר היא שאכן תתפתח במקום קהילה משותפת ומתפקדת , יש גם עניין לבדוק מה הן הדרכים שבהן רצוי ללכת כדי להגיע ליעד זה . האם ניתן להיערך לכך מתחילה ? האם ליווי חברתי מקצועי עשוי להועיל , למשל על ידי מיתון קונפליקטים וסיוע בגיבוש הסכמות בנושאים קריטיים ?
|
|
|