|
|
Page:11
מבוא רעיון השכונה הקהילתית בקיבוץ החל להתפתח רק בעשור האחרון , בתקופה רבת תהפוכות לתנועה הקיבוצית וכחלק מגל השינויים העובר על הקיבוצים . האפשרות הפורמלית להרחיב את הקיבוץ באמצעות הקמה של שכונה קהילתית נוצרה בדצמבר , 1995 כאשר מועצת מקרקעי ישראל קיבלה את החלטה 737 המתירה הרחבות למגורים באגודות שיתופיות של יישובים חקלאיים , וביניהן גם הקיבוץ . כשנתיים לפני כן ניתן ההיתר למושבים בלבד , אולם בניגוד למושבים , שבהם תהליך ההרחבה התקדם במהירות והחל להתבצע בתוך פרק זמן קצר יחסית מעת קבלת ההרשאה , בקיבוצים היה קצב ההתקדמות אטי ביותר . בסוף שנת , 1998 לפני תחילת המחקר הזה , עסקו קרוב ל 100 קיבוצים בהקמת שכונה קהילתית ( ארבל וצ'מנסקי , ( 2001 ועד 2003 קיבלו כ 70 ו קיבוצים אישור להקים שכונה ( משרד החקלאות ופיתוח הכפר , , ( ב 2003 אבל רק כ 25 קיבוצים החלו לבנות בפועל , ומתוכם רק שכונות קהילתיות ספורות הגיעו לשלב האכלוס ( אורחן ופלגי , . ( 2003 קצב ההתקדמות האטי של השכונות בקיבוצים הושפע במידה רבה מן השינויים שחלו בהחלטות המינהל בעקבות הבג"ץ הידוע בשם "בג " ץ הקשת המזרחית " ( בג , ( 244 / 00 ץ " שהביא לביטולה של החלטה 737 והחלפתה בהחלטות שהציעו לקיבוצים המתרחבים תנאים פחות טובים . לזאת יש להוסיף מכשולים משפטיים , תכנוניים וביורוקרטיים , התנגדויות על רקע אידאולוגי של חברים במקצת הקיבוצים ושל חלק מן הממסד הקיבוצי , והתנגדויות של מגזרים שונים בחברה הישראלית . הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים , אשר פרסמה את הדו"ח שלה בשנת , 2003 נדרשה אף היא לנושא השכונות , והצביעה על קליטת חברים לאגודה השיתופית באופן המסורתי כהסדר מועדף להגדלת האוכלוסייה בקיבוץ , אם כי לא התנגדה להקמת שכונות קהילתיות על ידי קיבוצים החפצים בכך . למרות כל זאת תופעת השכונות הקהילתיות תופסת מקום גדל והולך בסדר יומם של קיבוצים רבים ושל התנועות הקיבוציות , ומספרם של הקיבוצים
|
|