sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

שבחיי ציבור . אדם המבקש להיות עסקן או פוליטיקאי , יוצא ללמוד את המקצוע בדרכים שונות , חלקם לימוד עיוני וחלקם לימוד מעשי , ואין הבדל בין הכשרה זו לבין כל הכשרה מקצועית אחרת . אך בחברה חופשית ובעלת מודעות ציבורית , שבידה כלי ביצוע מתאימים לניהולה ולהגשמת יעדיה , אין אדם בוחר לעצמו כמסלול חיים להיות מדינאי או מנהיג , אלא הוא נבחר להיות כזה , משנתגלו בו התכונות הראויות . גם אין בשום מקום בעולם בית אולפנה שנועד ללמד אדם להיות מדינאי או מנהיג . לא תמיד ניתן להבדיל בין מדינאי למנהיג . יש מדינאי שאינו מנהיג , ויש מנהיג שאינו מדינאי . אפשר שיש גם תקופות המתקשות להוליד מנהיגים בעלי שיעור קומה . לא קשה להגדיר מהו מנהיג , שההגדרה כבר צפונה בשם : היודע להנהיג ציבור , כולו או חלק נכבד ממנו . קשה יותר להגדיר מהו מדינאי , אבל אם גם כאן נבקש את הצופן בשם , נוכל לומר כי מדינאי הוא מי שכלל ענייני המדינה הם בתחום העשייה שלו . מהמדינאי נדרש לטפל בכל נושא שהציבור מטיל עליו , בו ובכל השלכותיו . אבל יש אישים , שאין להטיל ספק בכושר המנהיגות שלהם , ועם זאת לא תמיד הצליחו במשימותיהם , כי התקשו בהבנת הנתונים המדיניים . ויש אישים , שהכל מצביעים על הצלחותיהם במדינאים , ואולי רק לימים יתברר , כי בורכו גם בכושר מנהיגות , שמשום מה לא זכו להגשימו בחייהם . בתקופה שבה פעל דב לא תמיד היה ניתן להבחין מי מתוך אנשי ההנהגה יזכה לכתר של מנהיג , ולמי תאם יותר מעמד המדינאי . ספק אם עלה אי פעם בדעתם של חברי ההנהגה עצמם להגדיר ולברר , מהי בדיוק מנת חלקם בהיסטוריה ומהו תפקידם בתהליך של שיבת העם לארצו . גם ניסיונם של חוקרים והיסטוריונים להבחין בקרב אישיה הבולטים של תקופה בין מנהיגים למדינאים לא תמיד עולה יפה . התקופה בה אנו דנים זכתה , עם כל הניגודים שבתוכה , להנהגה העשויה מקשה אחת , קולקטיבית באמת - שנים רבות לפני שעלה בדעת מישהו לראות בהנהגה קולקטיבית אידיאל שראוי לחתור להגשמתו . דב הוז זכה להתחיל את פעולתו הציבורית ערב העליה השלישית , זו העליה שהכשירה את הקרקע להגמוניה של תנועת העבודה והנהגתה המשותפת , והוא נלקח מאתנו בטרם עת , כשהחלו להופיע בקיעים בשותפות זו , שכעבור שנים ספורות הביאו לפילוגה . משה שרת היטיב לתאר הנהגה זו בפעילותה ביום יום , במכתב אישי מאוד ששלח חודשים מספר לפני שנפטר "להרצפלד יקירנו ואהוב נפשנו , " במלאות חמישים שנה לעלייתו ארצה . המכתב בן העמוד האחד , הגדוש כולו משפט אחד , מספר את מעשי החבורה מראשיתה עד שהיתה להנהגה . ויש בו מעין סיכום : וער שובי לארץ ; ועל פני ישיבות ואסיפות וועידות וקונגרסים ופגישות

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help