|
|
Page:13
כבר בתקופה היוונית , למשל תגליתו החשובה של יו מלוקה , ( 1257-1160 ) מקים הפקולטה לרפואה של בולוניה ( שהיא עד היום אחת הפקולטות המובילות בעולם , ( המצוטטת בספרו של תאודוריק מהמאה השלוש עשרה ולפיה מעל לכול יש לוודא שפצע יהיה נקי . תפיסה זו הייתה מהפכנית כי לפני כן חשבו שיש לזהם את הפצע כדי שיפריש מוגלה שתביא להחלמה , אולם לרוע המזל רוב העולם לא קיבל אותה עד לימי ליסטר . עוד תגלית חשובה היא תגליתו של תאודוריק , שמצא סוג של ספוג שנשימה דרכו הרדימה את המטופל הרדמה כללית בזמן ניתוח . בתקופה זו עיקר ההתפתחות בתחום הרפואה היה בעולם המוסלמי , אשר היה מנותק במידה רבה מהעולם הנוצרי . אבו מנצור מואוופק היה רופא שחי בפרס בסוף המאה העשירית ותיאר שימוש בגבס לטיפול בשברים בשיטה שנהוגה גם היום . המדען החשוב ביותר באותה תקופה היה המלומד המוסלמי אביסינא , ותרומתו החשובה ביותר הייתה הפרדת הכירורגיה מן הרפואה הפנימית , הפרדה הקיימת עד ימינו . מדען ערבי חשוב אחר היה אלבוקסיס ( 1106-1013 ) מספרד , שהגדיר את המכשור הכירורגי כולל מכשירים המשמשים עד היום כגון Rasp להפרדת מעטפת העצם מן העצם ( תמונה . ( 1 . 2 אחת התגליות החשובות ביותר שלו הייתה היכולת לעצור דימום על ידי צריבה מקומית זהו הבסיס למכשיר הדיאתרמיה המשמש אותנו כיום . הקדושים קוסמאס ודמיאן היו רופאים ערבים נוצרים אשר התגוררו באזור הגבול שבין סוריה לטורקיה והוצאו להורג בגלל דתם בתחילת המאה הרביעית לספירה . הם התפרסמו בכך שסירבו לקבל תשלום בעבור שירותיהם , אך שמם יצא לתהילה דווקא לאחר מותם : לפי המסורת הנוצרית נגלו הקדושים ליוסטיניאן בישוף רומא אשר סבל מנמק של הרגל וביצעו בו בשנתו ניתוח שבו השתילו במקום רגלו הנמקית רגל שנכרתה מגופתו של אדם שחור עור ( תמונה . ( 1 . 3 סיפור זה העלה את קוסמאס ודמיאן לדרגת קדושים המגנים על הכירורגים . בשנת 1226 ציווה המלך הצרפתי לואיס התשיעי לשפר את הטיפול הרפואי בפצועי הקרבות של מסע הצלב שבו נטל חלק , וליישום מטרה זו התכנסה חבורה של מנתחים בכנסיית קוסמאס ודמיאן בפריס היות ובאותה תקופה כירורגים לא הורשו לפעול באוניברסיטה . חברת מחקר זו הפכה בשנת 1724 להיות החברה הצרפתית המלכותית לכירורגיה , והיא שהיוותה בסיס לכל ההסתדרויות הרפואיות בעולם המערבי כיום . אורתופדיה בעת החדשה בשלהי ימי הביניים פעל בבית החולים Hotel Dieu ( בית האלוהים ) בצרפת מנתח ושמו אמברואיז פארה שספרו הענקי בן עשרת הכרכים המתאר את תורת הכירורגיה היה לאבן פינה חשובה מאוד בפיתוח האורתופדיה . במיוחד מעניינת השיטה לקשירתם של כלי דם לשם חסימתם במצבים של קטיעות , הנהוגה גם היום ותרומתו לפיתוח תותבות מלאכותיות לאיברים שנקטעו . בערך באותה תקופה פעל באירופה וסליוס , ( 1564-1514 ) מחשובי האנטומיסטים בכל הזמנים . תרומתו העיקרית הייתה minn 1 . 2 מספרו של אלכוקםיס מדנימה את המכנה של מכשירים ניתוחיים שונים . חלק ממכשירים אלו קיימים עד היום בכל חדר ניתוח מודרני 1 . 3 השתלת רנל מגוויה מהווה את השתלת האיכרים הראשונה כתולדות האנושות על ידי הקדושים קוסמאס ודמיאן
|
|
|