sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

לשילוב מוסיקה ודת עבר עשיר והופעות מגוונות . מפגש של מוסיקה ויהדות נקרה כבר בטקסטים קדומים ביותר כמו בתנ"ך ובספרות החיצונית . לזיקה שבין המוסיקה ליהדות היבטים שונים , פרקטיים ועיוניים . עבודות אתנומוסיקולוגיות רבות ומאמרים באנציקלופדיות השונות דנו בגלגוליהן של מסורות מוסיקליות בעולם היהודי ; טקסטים הגותיים מגוונים המתייחסים למוסיקה נתפרסמו במסגרות שונות . כל אלה התמקדו בממד הדיסציפלינרי המיוחד של חקר המסורות המוסיקליות . ניתוח שיטתי ופנומנולוגי של מעמדה של המוסיקה בהגות היהודית כמעט שלא הופיע בכתיבתם של הוגים וחוקרים . ניתנת האמת להיאמר : אי אפשר להשוות את המוטיב המוסיקלי בהגות היהודית למוטיבים כמו משיחיות או אסטרולוגיה וכישוף . מוטיבים רעיוניים אלו יצרו ויכוחים סוערים בתקופות שונות , ומרכזיותם איננה מוטלת בספק . משיחיות ואסטרולוגיה , למשל , תופסות מקום מובחן בדיוני מחשבת ישראל . כמעט שאין חיבור הגותי דתי מקיף , בתקופת ימי הביניים או בעת החדשה , שאיננו עוסק בסוגיה המשיחית . אסטרולוגיה מילאה מקום חשוב בדיוני הוגים בימי הביניים למצער . לעומת זאת המוסיקה היא מוטיב שאיננו ממלא מקום כזה . וכלשונו של ישראל אדלר , " אין ספק שלעומת העיסוק בענפי מדע אחרים גילו חכמי ישראל ענין שולי בלבד בחכמת המוסיקה . " על כן בחינת מקומו של הרכיב התודעתי המוסיקלי בהגות היהודית נועדה לחשוף את דרכי התודעה ההגותית . כלומר אני מציג ניתוח פנומנולוגי של ההגות היהודית , שבו המוסיקה היא רכיב תודעתי מובהק , אחד מני אחדים . תודעה איננה מתמצה רק מהמהלכים המרכזיים שבה , אלא גם מהמוטיבים השוליים . על פי רוב מוטיבים כאלה נותרים בתחום הפריפרי , אך לעתים הם פורצים למרכז התודעה . אף על פי שמוסיקה כשלעצמה לא הייתה מוטיב כה מרכזי בהגות היהודית , היא נמנית עם רכיביה התודעתיים . לא מעטות הן הסיבות שבעטיין נדחקה המוסיקה לשולי התודעה , ונמנה אחדות מהן : ראשית , ההתרחקות מהמוסיקה נתפסה כהבעת אבל על חורבן בית המקדש . שנית , העיסוק היצירתי והביצועי במוסיקה לא היה באופן יחסי רווח בחברה היהודית . שלישית , המוסיקה הדתית תפסה מקום חשוב בפולחן הנוצרי , ועובדה זו מיקמה חלק ניכר מהעיסוק המוסיקלי בתחום האסור . אנו נדון בהתמודדות הפולמוסית של הוגים עם עובדות אלה . מבחינה מסוימת המצב לא השתנה גם בזמננו . מוסיקה כרכיב אסתטי איננו › ראה למשל L . E . Sullivan ( ed . ) , Enchanting Powers : Music in the World’s Religions , Cambridge , MA & London 1997 › י' אדלר , "מוסיקולוגיה ומדעי היהדות , " תצליל יא ( תש , ( ם" עמ' . ›› › ראה א' שילוח , המורשת המוסיקלית של קהילות ישראל , יחידה , › רמת אביב תשמ"ו , עמ' . › 9–› 7

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help