|
|
Page:13
פרק ראשון שלוש תפיסות של מלוכה במקרא אם נתעלם לרגע ממה שהחוקרים מכנים 'תאוקרטיה ישירה / אין המקרא מכיר משטר או צורת שלטון לבד מן המלוכה . אין במקרא אוליגרכיה או פלוטוקרטיה במובן היווני של מונחים אלה , ובוודאי שלא דמוקרטיה . אפשרויות לארגון פוליטי השונה מן המונרכיה אינן מצויות גם בספרות חז"ל . עם זאת , וכפי שנראה להלן , אין המלוכה במקרא עשויה עור אחד : כצורת שלטון עשויה המלוכה לכלול אפשרויות שונות המתחרות זו בזו . העיון בספרים השונים ובפרקים השונים שבמקרא מעלה שלוש תפיסות של מלוכה , או מוטב : שלוש תפיסות של משטר פוליטי שהמלוכה עומדת במוקדן . שתיים מהן הן גרסאות שונות של משטר מלוכני , המפרטות או מבליעות את מעמדו של המלך ואת סמכויותיו , והשלישית מתייחסת למלוכה על דרך השלילה . התפיסה המקראית הראשונה היא גרסה של תאולוגיה מלכותית , ולפיה המלך הוא ( כעין ) אל ; התפיסה השנייה היא מלכות מוגבלת , ולפיה המלך אינו אל ; והתפיסה השלישית היא תאוקרטיה ישירה , השוללת את המלוכה ומבטלת את הסמכות הפוליטית של בשר ודם , שכן האל הוא המלך . להלן אסקור את שלוש התפיסות המקראיות האלה . אפתח בהצגת התפיסה השלישית , העוינת את המלוכה , ולאחר מכן אסקור את שתי התפיסות המחייבות אותה , שאף הן , כאמור , מתחרות זו בזו . ו ההבחנה המשולשת הזו מוכרת במחקר . את ההגדרה הקולעת הזו שאלתי מ אי ^ ס' M . Halbcrtal , Kingshi p ' , in M . Walzer et al . ( eds . ) . The Jewish Political Tradition , vol . I : Authority . New Haven & London 2000 . pp . 128-132 .
|
|