|
|
Page:13
סקירה היסטורית בנסותנו להבין את כוחה התרפויטי העצום של המוסיקה , עלינו לבחון את שורשיה בשחר ההיסטוריה האנושית . המוסיקה היא העתיקה מבין כל האמנויות . היא צמחה מן המקצבים והפעימות של קולות ארבעת יסודות היקום — הרוח , המים , האדמה והאש . בני האדם הקדמונים השתמשו בקולותיהם על מנת להזהיר את בני שבטם מפני סכנות , להפחיד אורחים לא קרואים , לחזר אחר בת זוג ולבטא את רגשותיהם . גולוויי ומאן ( 1985 ) מסבירים שבהיות האדם הקדמון לבדו , חשוף לסכנות בסביבה הטבעית שבה חי , הוא היה פוצח בשיר כדי לחוש בכוחותיו ולאזור אומץ להילחם בסכנה . הוא שמע את קולות הטבע , את רשרוש העלים , את משב הרוח בין העצים ואת שכשוך המים בנחל , וניסה לחקות צלילים אלה על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים מחד , ומתוך התפעמות והתפעלות מאידך . כך אפוא עשה האדם שימוש במוסיקה ככלי להבעת צרכים , רגשות ותחושות וככלי תקשורת . המוסיקה תפסה מקום נכבד בחיי אבותינו . יובל בן למך נזכר כ"אבי כל תפש כנור ועוגב" ( בראשית ד , . ( 21 היו למוסיקה כמה שימושים טיפוליים : היא היוותה אמצעי להרגיע ולעודד את רוח האדם . אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לכוחה המרפא של המוסיקה מצויה בתנ"ך : "ולקח דוד את הכנור ונגן 1 תרפיה במוסיקה - סקירה כללית והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו וךוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה . ( שמואל א טז , ( 23
|
|
|