|
|
Page:12
ניתן למצוא הפרה של איזונים ביולוגיים , מחלות נפש , חוויות היוצרות כאב עמוק , תכונות אישיות בעייתיות , תהליכי הרס עצמי , גורמי מצוקה כרוניים ואקוטיים , תהליכים משפחתיים הרסניים מאוד , וכן גורמים תרבותיים . צירוף של גורמים כאלה על רקע התנאים הרגשיים המיוחדים לגיל ההתבגרות עלולים להביא להחלטה להתאבדות או להתפרצות ספונטנית של הרס עצמי . ספר זה מנסה לחקור את התהליכים הכרוכים בהתאבדות בגיל ההתבגרות . פרופ ' אלן אפטר , מן החוקרים הבולטים בארץ ובעולם בתחום , ואורנית פרוידנשטיין מגייסים כמעט את כל הידוע הקיים עד היום על התופעה וכן את העבודות שערכו בעצמם על מנת לתת תמונה מקיפה על התופעה הטראגית הזו . נקודת המוצא של הספר היא בהעמדת הבעיה של התאבדות צעירים כחלק ממארג החיים של אנשים צעירים בכל העולם . הנתונים האפידמיולוגים לגבי ישראל הופכים את הנושא לכל כך רלוונטי לנו . הנימה האישית של המחברים , המתארים את הדחף לכתוב את הספר מתוך החוויות האישיות של המפגש עם התאבדות , מקרב את הנושא ללבו של כל קורא ומעורר את ההשתאות , התדהמה והסקרנות . התאבדות כחלק בלתי נפרד מהחיים ומן האנושיות עצמה מודגשת כבר בהקדמה , כאשר המחברים מספרים על ההתאבדות המתועדת הראשונה בהיסטוריה האנושית . פפירוס מלפני 4000 שנה , שנכתב על ידי מצרי שכנראה התאבד , מספר על אדם המרגיש עייפות מן החיים ועל יאוש , שהוא הרגש האנושי הקטלני ביותר . מתוך הסקירה ההיסטורית מסתבר כי לצד השינויים וההתפתחויות בתנאי החיים ובמבנים החברתיים והתרבותיים , ולצד השכלולים האדירים בטכנולוגיה , נשארת הנפש כפי שהיא מקדמת דנא . רגשות כמו אשמה , נטישה , בושה , כאב , יאוש , נקמה , קנאה ואובדן כבוד מכרסמים ברצון החיים . נראה שרגשות כאלה הם נצחיים ואינם משתנים . לאורך כל ההיסטוריה האנושית ההתאבדות היא ברוב המקרים מעשה אינדווידואלי , מעשה שבין היחיד לבין עצמו , אך בה בעת היא קשורה קשר אמיץ לערכי החברה , לעמדות תרבותיות ולסדר חברתי . לעתים ההתאבדות היא ההיענות לציוויי החברה ולעתים - מרד ומחאה כלפיה . הדת על כל צורותיה העמידה את עצמה כנגד המוות ובעד קדושת החיים . הכוח שהדת מפעילה על היחיד המתאבד הוא האיום בשלילת התמיכה החברתית , בשלילת החיים שלאחר החיים , בפגיעה בדימויו של המתאבד לאחר מותו ובגינויו . מפליא עד כמה האדם מבקש "לחיות " בשלום עם סביבתו החברתית תרבותית , גם לאחר מותו . גם הנתונים האפידמיולוגיים , המספרים והעובדות על התאבדויות ברחבי העולם , וההשתנות של שיעורי ההתאבדות בחברות השונות , מצביעים על הקשר האמיץ שבין התאבדות וערכי תרבות וחברה . ההבדלים בשיעורי ההתאבדות בין תרבויות שונות , למשל שיעורי ההתאבדות המדהימים בפוקלנד מול השיעורים המזעריים בכמה ממדינות האסלאם , יכולים ללמד אותנו הרבה . מן הסקירה האפידמיולוגית עולות בספר כמה שאלות מסקרנות לגבי התאבדויות
|
|