|
|
Page:11
אכזבה מעצמו ותחושת אשם . הרגשות אלו עלולות ליצור מצבי רוח ירודים באופן תכוף , בתנאי לחץ ומצוקה נוספים , ויכולים להביא להתפתחות דיכאון . עוד תהליך התפתחותי המסביר את הקשיים המיוחדים של גיל ההתבגרות כרוך בהתפתחות הקוגניטיבית , שהיא מעין נסיגה דווקא , ביחס לגילאים הצעירים יותר . המתבגר מרוכז בעצמו ובתהליכים הפנימיים המתרחשים בו . הוא נוטה להתפעל מעצמו ומן השינויים המתחוללים בו , ולהתמקד באופן כפייתי בתחושות שליליות . כתוצאה מכך נדמה לו , למתבגר , או למתבגרת , כי ההתרכזות העצמית מלווה גם בהתרכזות של הזולת בו . היא או הוא משוכנעים שמה שמעניין אותם לגבי העולם ולגבי עצמם מעניין , קרוב לוודאי , את העולם כולו . מכאן שהמתבגרים חיים בתחושה מתמדת של היחשפות , והתנהגותם היא מעין הצגה מעל בימת התיאטרון הנרקיסיסטי . אם הם דנים את עצמם לכף חובה הם מאמינים כי כל העולם ידון אותם לכף חובה . חוויית היחשפות זו מעצימה את פגיעותם הרגשית . השינויים הביולוגיים בתקופת ההתבגרות כרוכים גם בשינויים התנהגותיים אופייניים . בעיקר ניכר שינוי זה בנטייה לפעולה במקום להרהור ולהבעה מילולית . גם מבחינה זו יש בגיל ההתבגרות מעין נסיגה ביחס לגילאים הצעירים יותר . המתבגר מעדיף את נחרצותה של הפעולה ואת השפעתה המיידית על פני אורך הרוח והסובלנות הנדרשים על ידי המילים . שינוי זה מביא לקושי בוויסות הרגשי , כלומר במיתון הרגשות השליליים , בייחוד אלה של הכעס . תחושת כעס ללא מוצא עלולה לפעמים למצוא את ביטויה בהתפרצות אלימה המופנית כלפי העצמי . רוב השינויים שתוארו לעיל אם אינם קיצוניים במיוחד הם אופייניים לגיל ההתבגרות , אך אינם בהכרח סיבות להתאבדות . אבל יש בהם להסביר מעט מדוע תקופה זו מהווה מעין מצע שעליו צומחות התנהגויות אובדניות כמו מחשבות התאבדות וניסיונות התאבדות באופן מגפתי . קשה להבין התאבדות בכלל אם אין מביאים בחשבון גם את התנאים המעכבים והמסייעים . מעכבי התאבדות הם מערכת אמונות , ערכים ומחויבויות . מחויבות למשפחה ולחברים , נכונות לקבל עזרה , תחושת השתייכות ונכונות לקבל עזרה הם בולמי התאבדות . לעומת זאת מפגש עם התאבדות דרך חשיפה תקשורתית קלוקלת , זמינות כל נשק , נורמות המעודדות התאבדות , תחושות שליליות כלפי הגוף , כגון שנאה ודחייה , עיוותים בתפיסת הגוף , תחושת ניתוק מהגוף וכד ' עלולים לסייע להוציא את הדחף ההתאבדותי מן הכוח אל הפועל . אהבת הגוף נרכשת בינקות דרך הטיפול ההורי האוהב והרגיש . שנאת הגוף , דחייתו והקהיית החושים נולדת כנראה מחוויות ראשוניות של דחייה והעדר רגישות לצרכים הגופניים . עניין זה יש בו חשיבות רבה ביותר בנושא התאבדות צעירים נוכח השינויים הגופניים , המבהילים לעתים , המתרחשים בגיל ההתבגרות . לשם הבנת ההתאבדות עצמה אנו נדרשים לתהליכים רבים ומורכבים יותר . כאן
|
|