|
|
Page:יג
סיפורים משנותיי כדיסידנט וכאסיר היה להזכיר לכולם - ובייחוד לאלה שנותרו לכודים מעבר למסך הברזל - כמה עמוקות הן תעצומות הנפש העומדות לרשות כל אחד מאתנו בבואו להגן על זכותו להיות חופשי . רציתי לעודד את רוחם ולחזק את תקוותיהם של האנשים שנותרו מאחור . ספרי השני , יתרון הדמוקרטיה , נכתב מקץ כמעט עשרים שנות פעילות ציבורית ופוליטית . במהלך אותן שנים , לאחר ניצחונו הגדול של העולם החופשי במלחמה הקרה , באה תקופה שבה , כמדומה , אותו העולם החופשי ביקש להתפרק מנשקו החזק ביותר : החירות עצמה . ספר זה היה בבחינת קול קורא למנהיגים פוליטיים דמוקרטיים בני כל המפלגות וההשקפות להכיר בכוחה של החירות . מנקודת המבט שרכשתי לי הן כדיסידנט שנאבק למען הדמוקרטיה הן כפוליטיקאי , רציתי מאוד להסביר מדוע ואיך העולם הדמוקרטי יכול לגייס את החירות כדי להכריע את כוחות העריצות והטרור . ואולם , אני מכיר בעובדה שכוח החירות לבדו לא יצלח למשימה בימינו . שכן , אף על פי שהעולם הדמוקרטי מחזיק בשיטה המיטבית לניצול כישרונם ומרצם של אזרחיו , וכתוצאה מכך עדיפותו במשאבים חומריים ניצחת , האויב ניחן בכוח רצון עז . כוח הרצון של האויב חזק משום שזהותו חזקה . ואל מול נחישותו עלינו להעמיד זהויות חזקות משלנו . כשהרהרתי באתגרים העומדים בפני העולם הדמוקרטי בבואו לבנות זהויות חזקות , התברר לי עד מהרה כי רק מתי מעט במערב רואים בזהות את ידידתה של החירות . אדרבה , מספר גדל והולך של אינטלקטואלים ואנשי ציבור תופסים את הזהות כיריבת החירות , כמקור לסכסוכים וכסכנה לשלום . אך הרעיון שלפיו נטוש קרב מר בין כוחות החירות לכוחות הזהות זר לי לחלוטין . אני עשוי לקרוא ספרים ומאמרים הטוענים שהוא נכון . אני עשוי לשמוע הנמקות רהוטות המתיימרות להוכיח את נכונותו . אבל אני יודע שהוא שגוי . לא זו בלבד שלזהויות חזקות נודעת חשיבות מכרעת כשמדובר בפרטים המבקשים לקיים חיים
|
|
|