|
|
Page:13
משק מתקדם . למשטרים הייתה גם יכולת לשטר ולדכא את המשכילים ואת ההמונים , מיעוטים , עדות , ופרטים , אך לא לחסום את דרכי האינטרנט אל הכפר הגלובלי או רשתות טלוויזיה כמו אל'ג-זירה . הבלוגוספירה העמיקה את התסכולים כשחשפה את התחזקות החירות בעולם הרחב , ובד בבד גם הגבירה את יכולות המחאה . אם בעבר החלו תנועות מהפכה בדינאמיקה של הפגנה מזדמנת התופחת למהומה רבתי , עתה נדרשות רק מקלדות מחשב כדי להביא את ההמונים לכיכרות . מעתה , לא יגיעו רק הסטודנטים של הקמפוסים אלא גם הצעירים לשכבותיהם ואגפיהם . בראשית 2011 עבר הכוח מלשכות של שליטים אל כיכרות העיר ואל שדות מאבק במרחבים נוספים . הכול מטלטל . מחסום הפחד נשבר . מבט כולל על המפה ההיסטורית הזאת מעלה כמה נקודות . הן מסתכמות לדעתי באמירה שאין מדובר בטלטלה , אלא במשבר עמוק . להערכתי , המשבר העמוק ביותר בחברות הערביות במזרח התיכון בעת החדשה . . 1 הכול כמעט כבר נוסה והכול כבר נכשל . מול הלאומיות המודרנית שב והתייצב אסלאם פוליטי , והוא עצמו מפולג . החוויה המרכזית היא של משבר זהות , אישי וקולקטיבי גם יחד . . 2 כל המרשמים באשר להתארגנות החברתיתפוליטית-כלכלית כבר נוסו . הליברליזם הפרלמנטרי , הסוציאליזם החילוני , הרוחניות האסלאמית פוליטית . לכולם נותרו עדיין אוהדים , אך ספק אם ביכולתו של מחנה כלשהו למגר את יריביו ולשחזר את הנהגתו . . 3 המדינה המזרח-תיכונית , מדינת הלאום שנוצרה בראשית המאה העשרים , שרויה בכשל מערכות . סוריה , עיראק , לבנון קיימות על גבול הפיקציה ; מצרים – אם המדינות , “ האחות הבכירה “ – מנסה להשתקם תוך קשיים אדירים ( מחכה לה עוד אתגר חסר תקדים – הסכר שבונים האתיופים על הנילוס הכחול , מקור ארבע חמישיות מהמים המחיים את מצרים . ( המדינות השורדות - ערב הסעודית , ירדן , מרוקו , מדינות המפרץ – הן בעיקר ממלכות הנשענות על המבנים המסורתיים והטרום מודרניים : השבט , המשפחה , החמולה , העדה . ובכן לאן פני האזור ? מה תהיה הכותרת הבאה שיעניק היסטוריון עתידי לתקופה שנפתחה ? 2011-ב מה משלל האופציות שנוסו בעבר יתגבש לכלל סדר חדש , או איזה נוסחה חדשה תייצב את פני המזרח התיכון ? המבט מתא המטען של הטנדר עתיר הקלקולים והמיטלטל , ומבעד לענן האבק הסמיך של ימינו , לא מאפשר אפילו ניחוש אקדמי סביר , A scholarly “ . “ guess אבל מבט נוסף לאחור עשוי לתת כמה תובנות , מועילות אולי : . 1 כל התפניות בעבר לא התחוללו בבת אחת . עברו שנים של תקופות ביניים בין פרק למשנהו . אנו עתה ללא ספק בשלב ביניים כזה . . 2 ביצירת רוב התפניות הללו שיחקו צעירים משכילים תפקיד מפתח . הפגנות ומהומות של סטודנטים היו הגרעין ולעתים גם המאסה המרכזית של מחאות שקעקעו סדר ישן . הופעתם של “ דורות היסטוריים “ - צעירים המורדים קולקטיבית בסדר ובעולם הערכים של אבותיהם - הניעה בין היתר את התמורות שצוינו לעיל . . 3 הצעירים שהופיעו כ “ דור היסטורי “ היו יעילים בהוקעת סדר קיים , אך לא הם ירשו את ההנהגה , ולא הם שבנו סדר חדש . הם רק פינו דרך לבעלי קרקעות עשירים , לקציני צבא , למנהיגי אסלאם וכדומה . . 4 “ דור היסטורי , “ להבדיל מסתם תחלופת דורות ביולוגית , התחולל לעת משבר שיצר קונצנזוס של זעם בקרב הצעירים . הדור ההיסטורי של 2011 היה מאוחד בזעמו . הוא התאחד סביב ההתנגדות לדיקטטורה הדכאנית . עתה אין כבר קונצנזוס שיאחד את הדור הצעיר בארצות האזור . איש מצעירי כיכר תחריר של 2011 כבר לא מחולל היסטוריה . . 5 בעבר , ללא קונצנזוס של זעם לא התחוללה התפרצות כוללת . לפני היווצרות קונצנזוס של מרי צריכה הייתה להתייצב מערכת שלטונית ברורה , והיה עליה להיכשל באופן כה מובהק עד שאיחד את אגפי הדור הצעיר ומעמד הביניים . אם קביעה זאת נכונה גם לגבי העתיד , והנבואה ניתנה לשוטים בלבד , הרי שיעברו שנים רבות עד שיפקוד “ אביב “ נוסף את המרחב הערבי-מוסלמי . . 6 כשני שליש מהאוכלוסייה של ארצות האזור היא עתה מתחת לגיל , 25 קרוב לשליש בני הגילים , 25 –17 ומיליונים רבים מהם רוכשים השכלה אקדמית . השכלה זאת אינה ערובה להשתלבות מקצועית , אבל היא בהחלט ערובה להמשך התסכול והיכולת לבטאו . יש לעקוב וללמוד היטב את המתרחש בקרב צעירי המזרח התיכון . . 7 המאה 19-ה יצרה לאיטה את הנוער המשכיל , שאכן עלה על במת המאה העשרים . ראשית המאה העשרים ואחת עדה לשינוי משמעותי ביותר בנוער זה . אם לפני שנות דור לערך היוו הנשים רק כחמישית מכלל הסטודנטים , היום השתווה מספרן לזה של הגברים , וכך גם בקרב בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה . זוהי אולי המהפכה החברתית והתרבותית העמוקה ביותר מאז ראשית האסלאם . יש לה ויהיו לה פנים רבות , כולל פעולות ותגובות , אך חזקה עליה שתשאיר חותם כולל על פני האזור בעתיד הלא רחוק . . 8 לא רק אחרי הנוער המשכיל יש לעקוב . הדברים נכונים לגבי קבוצות נוספות בחברות הערביות , שאת חלקן הזכרתי לעיל . ההיסטוריה כדיסציפלינה עברה בדורות האחרונים שינויים משמעותיים . בראשיתה המודרנית עסקה בבתי מלוכה וקורותיהם של נסיכים , במלחמות והתנגשויות בין צבאות . אחר כך פנתה לתמורות חוקתיות ולתהפוכות פוליטיות פנימיות וכלכליות . קרוב יותר לימינו החלו ההיסטוריונים ליצור דיאלוג פורה עם מדעי החברה ולעסוק בהמונים , בתרבויות , בשיח הציבורי , בממד המגדרי ועוד ועוד . אין היום היסטוריון שלא יאזין למה שנקרא קולות מלמטה – . Voices from below זאת התפתחות שנבעה לא רק מראייה אנושית יותר , אלא גם מהתובנה שתהליכים היסטוריים מתחוללים גם מלמטה , ולפעמים ניזונים משם . ישראל צריכה עתה , יותר מתמיד , לפתח גם . Intelligence from below חכמים ממני כבר הבינו זאת , ולא נותר לי אלא לחזק את ידיהם . . 9 ומסקנה אחרונה שניתן להסיק ממסע הטנדר המקרטע בדרכים , שהוא נוסע יותר ויותר מהר . קצב האירועים – והם כולם מחוברים לקצבו של העולם הגדול – נעשה מסחרר משנה לשנה . הכול דינמי ומשתנה חדשות לבקרים . הגברת המהירות עלולה לטלטל את המשבר למעמקי מעמקים , וגם להביא בשורות ממקום לא צפוי . סביר מאוד להניח כי המושגים שבאמצעותם אנו תופסים היום את המזה “ ת , כולל אלה שפרסתי בקצרה , לא יהיו עוד כה רלוונטיים בעתיד הלא רחוק . נוסח הרצאת אורח שניתנה ביום העיון של המל"ם : “ תפקידו ויכולותיו של המודיעין בהערכת אירועי הטלטלה האזורית 4 , “ במרס . 2014 בין ספריו של פרופ' ארליך : “ דורות של מרי – סטודנטים ואוניברסיטאות במזה , “ ת “ הוצאת האו “ פ , . 2012 הצעירים שהופיעו כ “ דור היסטורי “ היו יעילים בהוקעת סדר קיים , אך לא הם ירשו את ההנהגה , ולא הם שבנו סדר חדש . הם רק פינו דרך לבעלי קרקעות עשירים , לקציני צבא , למנהיגי אסלאם וכדומה
|
|