|
|
Page:10
יתן ומכשיר חנוכי חדש זה יסייע לחנך את הדור העברי הצעיר למצוות 4 לאומיות , למעשים בשביל ארץ ישראל ! מלבד תפקידו האידאולוגי והחינוכי היה לזמר חלק בליכודה החברתי של 5 הקהילה הלשונית הצעירה . נחום גוטמן , למשל , מעיד בזיכרונותיו מן העשור השני של המאה העשרים כי "חבורה משונה היינו , אנו תלמידי 'בצלאל [ ... ] . ' לא היתה לנו שפה משותפת — אזי עוד לא דיברו כולם עברית . שירים שונים שהיינו 6 שרים בשעת הציור — הם שליכדו אותנו . " עדויות דומות על תפקידו החברתי של הזמר חוזרות ומופיעות בחיבורים המתעדים את התקופה המוקדמת בתולדות 7 היישוב העברי בארץ ישראל . הזמר היה אחד מגילוייה המוכרים ביותר של לשון התרבות בקרב ציבור דוברי העברית . רכיבים אחרים של לשון התרבות — ובהם הספרות היפה , השירה , אומנויות הבמה , השיח האקדמי ואפילו לשון העיתונות — מידת ההיכרות עמם תלויה באישיותו של הדובר , בהרגליו ובתחומי העניין שלו . לעומת זאת ההיכרות עם הזמר הייתה , ובמידה רבה עודנה , חלק בלתי נפרד מן ההשתייכות לחברה הדוברת עברית בארץ ישראל . אופיו הפופולרי של הזמר , המקום המרכזי שתפס במסגרות חינוכיות וחברתיות ושימושו האקטיבי בפי הציבור עשו אותו לצורת לשון ידועה לכול ולמרכיב חשוב בעולמם הלשוני של הדוברים . כל התכונות הללו מייחדות את הזמר מן הבחינה הסוציולינגוויסטית ומתחמות אותו כצורת לשון מובחנת בתוך המערכת הלשונית בכללותה . הזמר הוא בעל תכונות ייחודיות גם מן הבחינה הבלשנית . בשיר המולחן משתלבות בעת ובעונה אחת הן תכונות שמשייכות אותו לרובד הכתוב , ואפילו הספרותי , של הלשון , הן תכונות שמרחיקות אותו מרובד זה . מצד אחד , הטקסטים שהשירים המולחנים מבוססים עליהם הם טקסטים כתובים , המשתייכים לרובד הלשון השירית ומצייתים ברובם למערכת של דרישות תבניתיות שסוג לשון זה מתייחד בהן . מן הצד האחר , השיר המולחן מתפקד בראש ובראשונה כמהות הגויה ולא כמהות כתובה . הטקסט אינו עומד בו בפני 4 לפרטיו של השירון ראו פריט מס' 34 בנספח 2 ( מהדורה שנייה . ( 5 על פי מינוחיו של יקובסון , 1960 מילא הזמר לא רק את הפונקציה הרפרנציאלית , אלא גם פונקציות אחרות , ובראשן הפטית , האמוטיבית והפואטית . 6 גוטמן תשל"ח : . 32 7 ראו למשל את מבחר המובאות אצל שמואלי . 112-107 1 1971
|
|