|
|
Page:יא
אסטרונומיה , רפואה , בלשנות , מתמטיקה וכדומה , בנוסף על היצירה הדתית לאומית שאף היא פילסה לעצמה דרכים חדשות ומקוריות . וכמו ב"תרבות העולם' הערבית , תפשה השירה מקום מרכזי מאוד גם בתרבות המתחדשת של יהודי ספרד . השילוב ההרמוני בין התרבות היהודית והתרבות הערבית קשור מבחינה חברתית בהתפתחות מעמד תקיף ורב השפעה של יהודים ספרדים אמידים . היו ביניהם מקורבים לשלטונות , פקידים או ' שרים , " נושאי תארים ממלכתיים רשמיים , סוחרים גדולים ובעלי נכסים רבים . כידוע , מן החורבן הקדום ועד לתקופת ספרד הנהיגו את קהילות היהודים השונות - מכוח סמכותם הרוחנית ומכוח ההסכמה הציבורית - "תלמידי החכמים , " גדולי התורה הנערצים בכל דור ודור . בספרד , בפעם הראשונה והיחידה בימי הביניים , עברה הנהגת הקהילות לידי אצולת העשירים . דרכי חייהם , שדמו מאוד לארחות חייה של האצולה המוסלמית השלטת , נעשו דגם חיקוי לרבים . על פיהם נקבעו ערכי המוסר והחברה ובחסותם התפתחו המרכזים התרבותיים הגדולים של היהודים . בדומה לשועי הערבים קיימו גם "שרי" היהודים "חצרות" מפוארות . השרים משכו אליהם חבורות של משכילים , יוצרים ומשוררים , השפיעו עליהם רוב טובה ותמכו בהם ביד נדיבה . 1 שירת החול — בעקבות השירה הערבית עד לפריחתה בספרד היתה השירה העברית כמעט כולה שירת קודש . יוצריה , הפייטנים , היו מעין שליחי ציבור , דוברי העם , קולה של עדת המתפללים,- לא על עצמם שרו ולא את עולמם הפרטי ביטאו . אחד מחידושיה החשובים של ספרד היה ביצירת שירת חול גדולה שבמשך מאות שנים עסקה בעולמו של הפרט , רגשותיו , הגיגיו , יחסיו עם זולתו , שמחותיו ועצבוניו . בהתנתקותה המוחלטת מן המערכת המסורתית של התפילה , בפתיחותה לשפע של תכנים שעד ימיה לא זכו לביטוי פיוטי , בחשיבות המכרעת שייחסה לעיצוב האמנותי ולערכיו האסתטיים , ובלכתה ביודעין ומתוך בחירה בעקבות "שירת העולם" הערבית , היתה השירה הזאת בעלת אופי תרבותי מהפכני במובהק , אולי הבולט בכל תולדות הספרות העברית . במאה העשירית , כאשר עשתה שירת החול העברית את צעדיה הראשונים , כבר הגיעה השירה הערבית לשיאי הישגיה . כבר היתה מושרשת בה , להלכה ולמעשה , החלוקה לסונות
|
|