|
|
Page:11
פתח דבר : בדרך אל הצילום ש ל ו ם ש פ י ל מ ן גם אם במבט ראשון נדמה ש"פתאום קם אדם בבוקר" ומקים מכון לחקר הצילום , זוהי למעשה תוצאה של תהליך רב שנים . לאחר שעשיתי את רוב שנותיי בעולם העסקים , מימשתי לפני שש שנים תשוקה פנימית לאמנות בכלל ולצילום בפרט ; עזבתי את העולם העסקי על מנת להקדיש את עצמי , במלוא מובן המילה , לשדה הצילום . הקמתי את מכון שפילמן לצילום ( The SIP ) מתוך שאיפה להעמיק את המחקר בתחום זה וליצור מערכת שתנגיש את הידע לקהל רחב ככל האפשר . ראשיתו של התהליך הייתה בהיכרות עם אמרתו המפורסמת של הצלם ההונגרי לסלו מוהולי-נאג' , ( 1946-1895 ) אביה מולידה של תפיסת " הראייה החדשה" בצילום , שלמורשתה מוקדשת התערוכה הראשונה במכון . מוהולי-נאג' טען כבר : 1926-ב " האנאלפבית של העתיד לא יהיה רק מי שאינו יודע כיצד להשתמש בעט , אלא מי שאינו יודע כיצד להשתמש במצלמה . " דבריו נגעו בי עמוקות . הטענה כי חוסר היכולת לפענח ולהבין את הדימוי החזותי המצולם משמעה פערים בלתי נסבלים בידע האנושי הובילה אותי לשאול ביתר שאת : מהו צילום , מה מייחד אותו וכיצד יש לקוראו ? על הרלוונטיות של השאלה לימינו מעידים הנושאים הרווחים בשיח התיאורטי העכשווי על אודות הצילום , כגון מורכבות הראייה , מעמדה של הפרספקטיבה , מרחביות , זמניות , שקיפות , או אינדקסיקליות . את המסע המורכב שיצאתי אליו אפשר לתאר כצעידה בעקבותיו של התיאורטיקן הצרפתי רולאן בארת , אשר תשוקתו האונטולוגית לדעת , בכל מחיר , מהו צילום הייתה לי השראה חשובה בניסיוני להבין במה מתבחן הצילום ממדיות ייצוג אחרות . במהלך הדרך , היה לי הכבוד להיפגש עם אנשים רבים , בארץ ובחו"ל , שהצילום הוא להם דרך חיים : אמנים מובילים וכאלו הנמצאים עדיין בראשית דרכם , אוצרים , מבקרים , חוקרים ומרצים באקדמיה , במחלקות לצילום , לתולדות האמנות ולפילוסופיה . קראתי עמם טקסטים העוסקים בהיסטוריה ובתיאוריה של הצילום , והתבוננתי בתצלומים מתקופות ומקומות שונים . ולאחר כל זאת , הופתעתי לגלות כי השאלה " מהו צילום " ? עדיין פתוחה ועומדת . בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים , דומה שהחזותי מצוי בלב ליבה של התרבות . בכל רגע , מכל פינה , מרצד דימוי מצולם – באינטרנט , בפרסום חוצות , בעיתונות , בטלוויזיה . התיאורטיקן וו . י'ג . טי . מיטשל כותב : " עדיין איננו יודעים במדויק מהן תמונות ] ... [ כיצד הן פועלות על הצופים ועל העולם , כיצד יש להבין את ההיסטוריה שלהן , ומה עלינו לעשות איתן או בגינן . " ומציינת סאבין קריבל : " תיאוריית הצילום ממשיכה להיות שדה מבולגן ובלתי פתור , שמתקיימים בו ויכוחים עזים , עם מעט מאוד תמימות דעים ודעות מוצקות מכל עבר . " חוקרים והוגים רבים דנו בטבעו של הצילום , משנות 70-ה ועד היום – מבארת ועד סוזן סונטאג , מאלן סקולה ועד ג'ואל סניידר , ניל וולש-אלן , או ויקטור ברגין ( אם 1 L › szl › Moholy–Nagy , "From Pigment to Light , " Telehor , vol . 1 , no . 2 , pp . 32–36 ; reprinted in Nathan Lyons ( ed . ) , Photographers on Photography ( New Jersey : Prentice–Hall , 1966 ) , p . 76 . 2 רולאן בארת , מחשבות על הצילום , תרגום : דוד ניב ( ירושלים : כתר , . ( 1988 3 W . T . J . Mitchell , The Reconfi gured Eye ( Cambridge , MA : Institute of Technology Press , 1994 ) , p . 3 4 Sabine Kriebel , "Theories of Photography : A Short History , " in James Elkins ( ed . ) , Photography Theory ( NY : Routledge , 2007 ) , p . 5 . הספר הוא אסופת מאמרים בתחום תיאוריית הצילום , מתוך סמינריון שהתקיים 2005-ב באוניברסיטת קורק , אירלנד , בהשתתפות מיטב החוקרים בתחום זה .
|
מכון שפילמן לצילום
|