|
|
Page:9
מבוא אורחים המבקרים בביתי תמיד שמים לב לתצלום שחור לבן ממוסגר של משפחתי . הם מצביעים על שתי הילדות הקטנות , שלובשות בגדים זהים , ושואלים , " מי מהן זו את " ? ואני תמיד עונה , " נחשו " ! הם מצליחים לנחש בערך במחצית מהפעמים : אני יושבת מימין , ואחותי מימי יושבת משמאל . אני נהנית מהעובדה שאנשים לא יכולים להבדיל בינינו , מפני שבתמונה הזו אני בת שש והיא בת שמונה . ואז הם שואלים בדרך כלל על שלושת המבוגרים העומדים מאחורינו . אני מסבירה , " אלה הורי עם אחותי נעמי . היא גדולה ממני בשמונה שנים " . כשהם בוחנים את התמונה יותר לעומק , הם רואים עד כמה אחת מהנשים העומדות צעירה מן השנייה . השאלה " מי מהן זו את " ? אומרת דרשני . אחיות רבות שואלות את עצמן אותה שאלה . הן מתקשות לחשוב על מי שהן בלי לחשוב עד כמה הן דומות לאחיותיהן או שונות מהן . אחות היא האדם שיכולת להיות אבל אינך , מבחירה או במקרה . התצלום גם ממחיש להפליא את ההבדל העצום שמחולל הפרש גילים . האחות הקרובה בגיל היא זו שאיתה שיחקת ורבת ; אחות גדולה יותר יכולה להיות משהו קרוב מאוד לאם . כמו עם אמהות , שיחות עם אחיות יכולות לפעמים להימנות עם השיחות הטובות ביותר וגם הקשות ביותר שיהיו לך כל חייך . מילה מאחות יכולה לגרום לך לפרוץ בצחוק פרוע , או לצחקק ולהשתטות כמו שנהגתן לעשות כשהייתן ילדות . מילה מאחות יכולה להכניס אותך לסחרור , מפני שכמו שניסחה זאת אישה אחת , " היא חלק מהישות שלי , חלק מהמארג של מי שאני . אז כשהיא נותנת תגובה שלילית , את מרגישה את זה במקום שאת לא מרגישה את זה עם אנשים אחרים " .
|
|
|