|
|
Page:115
ליצירתיות" וכוי , הן אמנם כלליות מאד ובלתי-מוגדרות דיין , אך כלום לא ניתן לנסח מטרות במונחים ספציפיים וקונקרטיים יותר ? הנה , למשל , יכול אדם לטעון , מטרה כמו "לימוד לוח הכפל" היא בוודאי מטרה מאד מוגדרת וברורה ; ובמקום לדבר על "סוציאליזציה" ניתן לדבר על "הכשרת אדם להיות אב מסור או מהנדס מצליח" או אפילו במו נחים קונקרטיים עוד יותר , על " תירגול האדם במיומנויות מסוימות . " האם הללו אינן בבחינת מטרות ? האם מורה לא יכול לומר בדין , המטרה שלי בשיעור זה היא ללמד את הילדים את לוח הכפל , או המטרה שלי היא ללמד את הילדים את פרק אי בספר בראשית או את המהפכה הצרפתית , או אף המטרה שלי היא להקנות לילדים הרגלי כתיבה נכונים וכדי ? ממבט ראשון נראה שאין כל מניעה לדבר באופן זה , ויתכן אף שרבים מאתנו , מורים ומחנכים כאחד , אכן מתבטאים בלשון זו . אולם , דומה שאם ברצוננו לדייק יהיה עלינו להבחין כאן בין מטררת ( aims ) מצד אחד , ו יעד ים או תכליית rxn ( tasks or objectives ) שני . ה מטרות הן מטבען רחוקות . הן מצביעות על ריכוז והתאמצות לקראת משימה שאי נה כה מוחשית או בהישג יד . השאלה : "מהי מטרתך " ? או "למה אתה חותר " ? קרובה מבחינה זו לשאלה : "מה אתה מ נסה לעשות , " ? כלומר , היא מרמזת על קושי או מבוכה הגלומים בסיטואציה הנדונה . במקום בו נהיר ומחוור הקשר בין פעולותיו או מעשיו של האדם לבין כוונותיו או שאיפותיו , תראה שאלה אודות מטרות כמיותרת . אפשר , איפוא , לומר שהדרישה לניסוח מטרות היא במידה רבה דרישה להבהרת או להגדרת הקשר בין מה שאדם עושה לבין מה שהוא מתכוון או מנסה לעשות . מבחינה זאת , דיבורים אודות "מטרות" אינם כה מופשטים ורחוקים מן המציאות כמו דיבורים אודות " אידיאלים" . ( ideals ) אידיאלים קשורים עם שאיפות או אוביקטים שאי נם ניתנים להשגה או להגשמה במציאות . הם משמשים מושאים לחיקוי ועקרונות מנחים לפעולה , מעין תמרורים או כיווני דרך כלליים . האידיאלים הם , אם נרצה , בבחינת מטרות עליונות או רחוקות , כדי לההפך למטרות עליהם להיות יותר ספציפיים , יותר קרובים למציאות . היעדים או התכליות , לעומת זאת , הם בבחינת מטרות קונקרטיות ומוחשיות , חלקיות למטרה המקיפה יותר וניתנות להישג בפרק זמן קצר ומוגדר יותר . הם מטבעם מוגדרים וקונקרטיים יותר , וניתנים למדידה ו לבדיקה מדויקת יותר . כאשר היעדים עצמם מתורגמים למונחים קונקרטיים
|
|