|
|
Page:13
מבוא בתום מחצית שנת לימודיי הראשונה לתואר הראשון , הוטל על כל אחד מהסטודנטים למינהל עסקים לבחור באחר משני המסלולים : ראיית חשבון או שיווק . במסגרת ההתלבטות הקשה , שמטרתה בחירת מקצוע לחיים , התייעצתי בנושא עם חברים , קרובים ובני משפחה . אמי הייתה נחושה בדעתה : “ ראיית חשבון הוא מקצוע בטוח ומוכר שיתן לך יציבות ופרנסה קבועה לכל החיים . ” מטבע נכונותם של ילדים לשמוע לעצת הוריהם ... בחרתי בשיווק !! בניסיוני לבחון בחירה זו לאחור , במשקפי “ היציבות הפיננסית , ” נראה כי לא טעיתי אך גם לא ביצעתי את הבחירה הנכונה . בקרב חבריי יש מספר רב של אנשי שיווק , רואי חשבון , עורכי דין ובעלי מקצועות אחרים שהם התגשמות חלומן של אמהות רבות . אני , בשנותיי הרבות בשוק העבודה , לא הצלחתי לשייך יציבות יתר ואיתנות פיננסית לתפקיד זה או אחר . נראה כי רשימת תורנות נסתרת קובעת על פי סדר כלשהו את שמו של המובטל התורן , אם זה מבחירה אם לאו — פעם זה אני , פעם רואה החשבון , פעם עורך הדין וחוזר חלילה . לא אכנס לסיבות המביאות חבר זה או אחר להגדרת “ מובטל , ” אך כך קורה . ואז , או-אז , אנו מקבלים את כספי הפיצויים !! במקרה הטוב , אנו מושכים את החלק הלא ממוסה ( עד ₪ 10 , 250 לכל שנת עבודה , ( ובמקרה הפחות טוב , אנו מושכים את כל הפיצויים , המהווים כ 45 % מסך ההפרשות שלנו לגיל הפנסיה . מעבר לאמור , רובנו מחליפים מקום עבודה אחת למספר שנים וגם אז ... אנו מושכים את כספי הפיצויים . מבלי לבחון את נכונות ההחלטה למשוך את כספי הפיצויים לצורך הקיום השוטף של המשפחה , התברר לי , כי חלק ניכר מחבריי משכו והשתמשו בכספים אלו — כל אחד וסיבותיו הוא . עם זאת , כאשר שאלתי מספר חברים מה יעשו בגיל הפנסיה , התברר לי כי בטוחים הם , מעבר לכל ספק , כי “ לא נגעו” בכספי הפנסיה . כדי להבין את מהות הבעיה ואת גודל המחסור , נביט בדוגמא הבאה : בהנחה שאדם עובד בשכר קבוע כל ימיו , מגיל 21 עד לגיל הפרישה , ובהנחה שאדם זה הפריש בכל תקופת עבודתו את מלוא ההפרשות לפיצויים פנסיוניים , הוא יקבל בבוא העת ( בתקופת הפנסיה ) שכר של כ 70 % —60 % משכרו הממוצע .
|
|