|
|
Page:12
העברית באשכנז לא זכתה עד עתה למחקר רב . עיקרו עוסק בחיבורים שנוצרו בקרב חסידי אשכנז , ובאופן ספציפי בספר חסידים , ספר המוסר העיקרי של חסידות זו , או ביצירות מוסר מאוחרות יותר שנתחברו בהשפעתה . החוקרים קובעים ש"ספרות המוסר באשכנז מגיעה לשיאה במחצית הראשונה של המאה הי"ג , בעיקר בספר חסידים , " וש"אף לאחר שקיעתה של תנועת חסידות אשכנז כתנועה היסטורית , המורשת המוסרית של תנועה זו היא היסוד העיקרי בתורת המוסר באשכנז . " את מכלול ספרות המוסר העברית באשכנז ובפולין בראשית העת החדשה בחן ואפיין יעקב אלבוים . הוא מצא שהקו הבולט העיקרי בה הוא שרובה לא נוצרה כספרות מוסר שיטתית , אלא במסגרת של ספרות ההלכה ובעיקר במסגרת של ספרות הדרוש . לכאורה הפיכת ספרות המוסר לתוצר לוואי של ספרות הדרוש היא מגמה המעידה על רפיסותה של מסגרת המוסר השיטתית , זו שמוצאה מבית המדרש הספרדי , אך דווקא ב'כביכול רפיסות' זו מצוי כוחה של ספרות המוסר האשכנזית , וזאת מכמה סיבות . השתיים הראשונות הן 'טכניות : ' א ) היצירה היהודית בכללה לא הייתה כפופה לשימוש בכלי הבעה שיטתיים , אלא מוגבלת מאוד ( החל מפעילותו של רס , ( ג" ובאופן חלקי הייתה נטייה להשתמש בכלי הבעה כאלה בפזורה הספרדית . ב ) בסוף המאה ה 16 ותחילת המאה ה 17 גם בספרד פחת השימוש בכלי הבעה שיטתיים לגבי ספרות המוסר והתפתחה ספרות דרוש , וזאת בעקבות דחייתה של הפילוסופיה . שתי סיבות נוספות נוגעות יותר לעניין המהות : ג ) שימוש בכלי הבעה שיטתיים מחייב מראש הצהרת עמדות של שיטה רעיונית אחת העומדת בבסיס תורת המוסר המוצעת , ואילו מה שנטו להציע באשכנז היה שילוב של מספר שיטות מוסר . ד ) 14 ראו : תשבי ורן , עמ' ט : "תוכנית המבחר נערכה מראשיתה של ספרות המוסר עד גירוש ספרר . לכרך ראשון זה יצורפו שני כרכים נוספים : הכרך השני - ספרות המוסר בספרד במאות ו"ט-ג"י ; הכרך השלישי - ספרות המוסר באשכנז , בצרפת הדרומית והצפונית , באיטליה ובארצות האיסלאם . " המחברים לא הקדישו התייחסות מיוחדת לתפוצה האשכנזית , שכן הכרך השלישי , אף שהיה אמור לכרוך את אשכנז עם תפוצות אחרות , קרובות ורחוקות , לא ראה אור , כמו גם עמיתו הכרך השני . 15 ראו : תשבי ודן , עמ' יז . 16 ואכן פרסומיהם של ישעיה תשבי ויוסף רן בתחום ספרות המוסר באשכנז נוגעים לתורת המוסר של חסידי אשכנז בלבד , ראו בעיקר שם , עמ' כא , ובהמשך המבוא , שם מכונה ספרות המוסר שנוצרה באשכנז שוב ושוב "חסירית אשכנזית . " ראו גם את חיבורם תורת החסידות וספרותה , ירושלים תשכ , ו" וכן : יוסף דן ' , הבסיס העיוני לתורת המוסר של חסידות אשכנז , ' חיבור לשם קבלה תואר דוקטור לפילוסופיה בהדרכת . 'י תשבי , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשכ"ג . מלבד ספרות זו עסקו שני החוקרים בעבודותיהם רק בספרות המוסר הקבלית הלוריאנית מהמאה הי"ז במזרח אירופה . 17 ראו : אלבוים , פרק ז' "מוסר הדרוש והדרשה , " עמ' . 242-223
|
|