|
|
Page:13
הצמתת יכולת התיפקוד שלו . אולם תגובות הפוכות , של אופוריה , של התלהבות , של עונג אגרסיבי ודסטרוקטיבי אינן מתקבלות בברכה ובטולראנטיות בתמונת עיבוד האבל , אף שגם הן חוויות ותגובות אנושיות אותנטיות לא פחות . רפאל וקובלר רוס מציינות שהמוות לעתים בא כמענה לפאנטאזיות ולמשאלות מוות שיש באדם כלפי זולתו ( ואף כלפי הקרוב לו ) אולם ההנאה והריגוש הבאים מהקשר זה מלוות בדרך כלל בתחושת אשמה , בושה וסטיגמה ( רפאל , שם , 23 : קובלר רוס , שם . ( נושא זה זוכה לטרנס פורמאציה מעניינת ביותר בספרות . במרחק שנים מפרויד , אך לא במרחק קונצפטואלי ממנו , מתאר גאן ( Gunn , 1992 ) את תהליך ההתאבלות בכשירות , ( ability ) שהפנמתה היא מעלה אנושית . לדברי גאן , פרימיטיביות או תרבות מעיךפרימיטיבית מונעת את הופעתה ואת ביטויה של כשירות זו ואילו פסיכואנליזה מעודדת אותה . הכשירות להתאבל מופיעה בהקשר תרבותי , שמתיר אותה ומקצה לה מרחב לגיטימי . ההתאבלות לפי גאן עיקרה הוא תהליך שבו נפרד ה"אני" ללא הרף מהתקשרויות נרציסיסטיות כדי לעצב את עצמו מחדש , בהתאם ליסודות חברתיים המופנמים בו . תהליך ההתאבלות מלווה את תהליך ההתבגרות וה"אני" השרוי בו חייב לנטוש את הנסיון לפצות את עצמו על התפוררות אחדותו . למתאבל דרוש מרחב מיוחד לתהליך המעבר מה"אני" הקודם ל"אני" החדש ובמרחב הזה ( transitional space ) מתבצעת פעולת האימון וההתרגלות למצב החדש ( שם . ( 14 12 : הדמיון לפרויד בדברי גאן בולט ביחס הצנזוריאלי כלפי מי שאין לו הכשירות להתאבל במתכונת מוכתבת , פחות או יותר ; זו מתכונת המגדירה את ה"נאות" מול ה"לא נאות . " דומה , שגם גאן , למרות העמדה האקומודטיבית הכללית , שהוא מצהיר עליה ביחס להתאבלות , יוציא מכלל המתאבלים הנאותים את אלה שיסרבו להיפרד מהתקשרויותיהם המוקדמות . מי שדורש מרחב התאבלות , שאינו זמני ולא נועד לחבר בין שני שלבים של הווייתו , אלא הוא מקום קבוע לעולמי עד של חייו אחרי האובדן , יסבול את הסטיגמטיזציה השמורה עם בעלי המודלים עבור החריגים למיניהם . בפרקים הבאים יוצגו עיונים ביצירות ספרות עבריות , אשר במרכזן עומדת החוויה של המיפגש עם המוות , עם מותו של אדם יקר וקרוב . העיון ביצירות אלה מעלה אספקטים שונים בתפישת האבל אצל יוצרים שונים , ויש השלכות מרתקות מתמונת האבל ועיבודו , כפי שאלה עולים מן המחקר בתחום הפסיכולוגיה . בחלק מן היצירות , אמנם בחלק קטן ביותר , נמצא עלילה שמוליכה דמות בתהליך האבל כמעט לפי סטנדרט פרדיגמאטי . גישה זו ממחישה את הרעיון כי מי שאבלו יתנהל לפי המתכונת , יש לו סיכוי סביר שיגונו ישכך ושסבלו יבוא אל רגיעה . התהליך התקין והבלתי מסובך עשוי להבטיח קתרזיס של רגשות הרסניים , ע"י עיבודם וביטויים עד למיצויים .
|
|