|
|
Page:יב
כך , יש להגביל באמצעות בנייתה של חוקה המקדשת את עצמאות המשפט מול הכדאיות צרת האופקים והאפנות שהציבור נדבק בהן לרגע . זו מול זו מציב האייק שתי מערכות ערכים . האחת מחברת את המסורת , החוק והשוק ; האחרת קושרת את כוח הרשות המבצעת לתבונה המופשטת ולמדינת הרווחה . אלו אינם צירופים מובנים מאליהם בעולם שבו הכוחות הנחשבים פרוגרסיביים נוטים לצדד גם בעליונות החוקה וגם במדינת הרווחה , ואילו הכוחות הנחשבים שמרניים יותר נוטים לצדד גם בעוצמתה של הרשות המבצעת וגם בכוחות השוק . ב כאמור , חוקת החירות מתעמת עם חזון מדינת הרווחה , שמבטאו הבולט ביותר היה ויליאם בוורידג . ' בשורה של חיבורים שהידוע שבהם הוגש לממשלת בריטניה כדו"ח שנשא את הכותרת ביטוח לאומי ושירותים נלווים , פרש בוורידג' תפיסה שלפיה תפקיד המדינה אינו מתמצה בשמירת החוק והסדר , אלא כולל גם את הבטחת כבודו של כל אזרח ורווחתו הבסיסית . על המדינה לשלוט באופן ישיר במשאבים ובכוח אדם , ולהשתמש בהם על מנת לייצר אפשרויות לתעסוקה מלאה , וכן רשת ביטחון למקרי מחלה , נכות , אבטלה וזקנה . נוסף על כך , על הממשלה להבטיח תנאים בסיסיים לקיומן של הכשרה מקצועית , השכלה , קורת גג , היגיינה ופרטיות ברמה בסיסית לכל אדם . תכנית זו אינה מצריכה את הלאמת השוק בשלמותו , אך היא מצריכה תיעול הון באמצעות מיסוי מן השוק אל המדינה ודרכה אל צרכני השירותים החברתיים . גישה בסיסית זו גובתה בתפיסתו הכלכלית והפיסקלית של ג'ון מיינרד קיינס , וכן בגישתו של תומס המפרי מרשל , הגורסת כי זכויות האזרח אינן מסתכמות בהגנה על חיים , חירות וקניין , ויש לכלול בהן גם זכויות לרווחה חברתית על מאפייניה . בוורידג' הציג את תכניתו כמענה למצוקות הזמן . סכנות בדמותם של מחסור , מחלה , בורות , בטלה וזוהמה איימו על רקמת החברה הבריטית – תוצאה של שנות המשבר הכלכלי והמלחמה . ולדידו של בוורידג , ' על החברה כולה להתגייס למאבק בסכנות אלו כפי שהתגייסה למאבק באויב החיצוני . המונחים שבהם בחר בוורידג' מצביעים על רובד ערכי בתורתו : הוא אינו מזהיר
|
|