|
|
Page:ט
מבוא בתודעת רבים נקשרו פרידריך האייק וספרו חוקת החירות לתמונתה של מרגרט תאצ'ר המחזיקה בידה עותק של הספר , מטילה אותו על שולחן ועידת השמרנים ומצהירה : " בזה אנחנו מאמינים . " יריביה של תאצ'ר הם שעיצבו במידה רבה את דימויה הציבורי , אך היא עצמה , ותומכיה בעקבותיה , אימצו את הממד הכוחני והפשטני שבו , ואתו גם את הדרך שבה נזכר האייק כקפיטליסט חסר פשרות , המוכן שעניים ימותו מתחת לגשר ובלבד שעקרונות השוק החופשי לא ייפגעו . מי שיעיין בחוקת החירות אכן ימצא בו דבקות בכללי השוק החופשי . אך הקורא עשוי להיות מופתע – הן בשל חלק מן התכנים , הן בשל עניין מהותי יותר . מצד התכנים , חוקת החירות מכיר בצורך בקיומה של רשת ביטחון חברתית ובקיומם של שירותי רווחה הקשורים אליה , ומסתייג מהטלת מסים עקיפים ששיעורם גבוה מזה של המסים הישירים . בצד המהותי , הקורא יופתע מן המקום הנרחב שהספר מקצה לעניינים שאינם כלכליים : שלטון החוק , משקלן של זכויות האדם ועצמאות בתי המשפט . מתוך עשרים ושישה חלקי הספר , שבעה בלבד עוסקים ישירות בכלכלה ובמינהל ציבורי . תשעה-עשר החלקים האחרים עוסקים ברעיון החירות ובמנגנונים השומרים עליו . החוק , חוזר האייק ואומר , חשוב מן היעילות ומן הרווח . מי שמוותר על החוק ועל הגופים המבטיחים אותו יוותר על החירות ועל כל מה שהחירות הביאה למערב : נוחות חומרית , מידה של רווחה , ובעיקר היכולת ליצור ולהתקדם . החוק כבורר עליון אינו תולדה של חשיבה מופשטת . הציות לו הוא תולדה של מסורת . עלינו לכבד אותו , לא משום שכולו רציונלי ונעדר פגמים , ולא משום שהוא מיטיב תמיד עם מטרותינו האישיות , אלא דווקא משום שאינו
|
|
|