|
|
Page:45
ההתרחשויות . אני חייב להודות ולהתוודות שהייתי אחד מהורסי תנור הספירלה בלשכת הקמ"ן רק מפני שזה היה הטוסטר הכי קרוב וזמין לנו . והרי את חיבתי לטוסטים אתם כבר מכירים ... אריאלה , סליחה , סליחה , סליחה ! וכמו בשיר , יום רודף יום , ורצינו לומר שאין חדש תחת השמש , אבל היה גם היה , אי-שם באמצע שנת 1972 או אולי בתחילת . 1973 משום מקום הזעיקו אותנו , כמה חיילים , יהודה שפר אחד , 3-2 משאיות סיקס שבלית ברירה אולצנו לנהוג בהן ללא רישיון או הכשרה - ולדהור למדבר ולגיא ההריגה . לראות עמק של מוות , שבו פזורות עשרות גופות , עיניהן קרועות לרווחה ומביטות בך , מאשימות אותנו במותן . להסתכל על הילדה שעדיין אוחזת בבובתה , או על ענני עשן שמתאבכים ממתכת מעוקמת שהייתה לפני זמן קצר מטוס נוסעים . מסביב לא נהם הסער , רק שלווה הייתה בנוף המדברי הצח והבתול – סתירה עצומה בין האימה שבגיא ההרג לבין השקט שצועק לנו בתוך האוזניים . אחר כך באה רעידת האדמה של יום הכיפורים והחברים שנשבו ואלה שהלכו . מודיעין מתחבר עם סוד והסוד הכי גדול שאפשר לחשוף היום , 40 שנה אחרי , הוא הסוד עם הג'יפ של הקמ"ן , יוסי תמיר , שמישהו מאיתנו פגע בו באיזושהי נסיעה חפוזה . המשימה שניצבה לפנינו הייתה להעלות על הג'יפ בלי שהקמ"ן יידע וירגיש , לתקן על חשבוננו או על חשבון האבא הקבלן של הרשקו , ולחזור כאילו שכלום לא קרה . מותר כבר לחשוף את סוד המדינה הזה , וכדאי שתדעו שלנהוג חלק מהדרך חזרה על אוטו אמריקאי , ספינת מדבר ענקית למדיי , דודג' דארט אוטומטי ומפנק – זו חוויה שאין כדוגמתה . תודה הרשקו על העונג הזה . הדרך לאחור כמעט לפני סופה . עוד מעט נניח את תרמיל המשא , נשמוט את מקל הנדודים במנהרת הזמן , נביט באבק הדרך שוקע לאטו , אולי קצת ניאנח ואולי לא ... ציפור אחרונה של יום מעלינו תזמר האם תזכרו מה יפתה , מה קשתה , מה ארכה הדרך ? או שמא נשב כולנו לנוח בצדה ? מסביב לא נהם הסער , רק שלווה הייתה בנוף המדברי הצח והבתול – סתירה עצומה בין האימה שבגיא ההרג לבין השקט שצועק לנו בתוך האוזניים כשהחכם לא מחריש המדור כולל התייחסויות למאמרים ולכתבות שפורסמו בגיליונות הקודמים של כתב העת , שנשלחו על ידי קוראים יוסק'ה אדמוני קשה לאדם לקבל ולהשלים עם העובדה שמפקד ( לשעבר ) ברו ּ ך כישרונות , בעל יושרה וצניעות , שקול ובעל ערכים ששימש דוגמה מופתית לכולנו , בחר להתראיין פעמיים ולאפשר פרסום דברים שהשתיקה יפה להם . הכתבה של יוסי מלמן , שפורסמה במדור "חשאי בשישי" של עיתון "סופהשבוע" , ( 18 . 10 . 13 ) עוררה אותי לתגובה . החלטתי שלא להביאה למקום שבו פורסמה , כדי שלא להוסיף פרסום נוסף , ובחרתי להגיב במסגרת זו כדי שהדברים יגרמו להסקת המסקנות המתבקשות . אני מתייחס לכתבה "תיק שביט" ולהלן כמה ציטוטים : ... " עם זאת הייתה לשביט מספיק יושרה להודות באוזני כי הוא ואנשי המוסד שגו כשלא הבינו את חשיבותה של התפתחות מסוימת שנקלטה בקהילת המודיעין . היו אלו מסעותיו של 'אבי פצצת הגרעין' הפקיסטנית , ד"ר עבדול קאדר חאן , בכמה מדינות ערביות , בהן אירן , במחצית הראשונה של שנות ( ... ) . 90-ה אם הייתי מבין נכון את מטרת מסעותיו , אמר לי בזמנו שביט , הייתי מציע מבצע לחיסולו ואולי ההיסטוריה הייתה שונה . " אין צורך להכביר במילים על שיטות החשיבה והפעולה של הדובר ביחס למדינה , ששומרת מכל משמר על עמימות בנושאים רבים , ועל השלכותיה של הדליפה הזו על מידת היושרה שלנו . האם התועלת בפרסום שקולה כנגד הנזק התדמיתי ? אנו מחנכים את אנשי המודיעין לעשות ולשתוק , לעומת העיתונאי שאינו עושה - אך מפרסם . העיתונאי מלמן שולט ברזי מהות היחסים ששררו בתקופת הזוהר עם איראן , והוא כותב : " מדריכים של השב"כ , המוסד וצה"ל אימנו את "הסאוואכ" – שירותי הביטחון של השאה - שהיו בעצם משטרה פוליטית שרדפה את מתנגדי המשטר . בתמורה סייעו "הסאוואכ" וגורמי ביון נוספים באיראן לפעילות המוסד ובין השאר העניקו "תיעוד" ( מסמכי זיהוי וסיפורי כיסוי ) שסייע לפעילות ברחבי המזרח התיכון . שביט פעל בין השאר מאיראן לגיוס סוכנים בעיראק והיה מעורב גם בסיוע הצבאי שהעניקה אז מדינת ישראל ( בתיאום ובהסכמת איראן ) למורדים הכורדים בעיראק . " " אוהבי ישראל" מוצאים בדברים אלה חומר לימוד והבנה על מידת האמון שניתן לתת בשיתוף פעולה עמנו , ועל קומבינות שבדרך הטבע אי אפשר להימנע מהן , אבל לבטח אין לתלות אותן בחלון הראווה העולמי . אין צורך להוסיף מילים על הנזק שפרסום מסוג זה גורם . באשר לנו , שמעריכים ומוקירים את שבתאי – קשה וכואב להיווכח שהוא לא שמר על הכללים שעל פיהם חינך את פיקודיו . צנזורה כבר אמרנו – !? לא , כי אין . שבתי שביט : ' “ ראיון בלעדי - שלא התקיים" בתגובה לדברים מסר שבתי שביט : “ מלמן כתב את מאמרו כאילו היה זה ראיון ואף הגדיל לעשות והגדיר אותו כראיון בלעדי . האמת היא שלא התראיינתי לו מעולם . למען השקיפות אציין שמפעם לפעם , פעמים נדירות , עניתי לו על שאלה או שתיים בשיחות טלפון . את הערתי על המדען הפקיסטני הוא שמע בשיחה של א לציטוט , שנים אחדות לפני פרסום הכתבה שהוצגה כראיון בלעדי . כל שאר פרטי המידע שהוא פרסם וייחס לי , לא נאמרו לו על ידי . אלה מן הסתם פרטים שליקט במהלך השנים וייחס אותם לי במסגרת מה שהגדיר כראיון בלעדי . שקלתי אפשרויות תגובה לכתבה כאשר התפרסמה , אך החלטתי שלא להגיב כדי לא להעצים ‘ ראיון בלעדי' שלא התקיים . עד כה אני מקפיד בהתבטאויותיי בכל הנוגע למידור ובטחון שדה , ונשאר נאמן לכל מה שהטפתי לו בכל שנות שרותי . "
|
|