|
|
Page:40
לזכרם הביוגרפיות נמסרו למערכת "מבט מל"מ" על ידי המשפחות נתנאל ( נתי ) מימון 1999-1944 נתי נולד בביה"ח אסותא בתל אביב היה בן יחיד להוריו . אמו עלתה ארצה מאוסטריה בשנת 1931 במסגרת תנועת הנוער , עם אחיה הצעיר . אביו עלה ארצה כחלוץ מרומניה בשנת 1935 עם שניים מאחיו . שאר בני המשפחה נספו במחנות הכפייה . בית ילדותו של נתי , ברח' ארנון 15 בתל אביב , שימש מקור השראה לשכנתו המשוררת והסופרת לאה גולדברג בספרה “ ידידי מרחוב ארנון . " חלק גדול מזיכרונותיו של נתי , שנקרא על שם סבו נתנאל , נטוע בהרפתקאות שעברו ילדי הרחוב ובמלחמתם בילדי שכונת “ מחלול" הסמוכה . קורות המחתרות , פרשיות במאבק על המדינה בדרך ופעולות התגמול של יחידה 101 הסעירו את דמיונו . כפעיל בתנועת נוער “ ברית מכבים עתיד" ובהמשך בצופים , למד להכיר את הארץ בטיולים ובמסעות רגליים מפרכים שערך . בחודש אוגוסט 1962 התגייס לצה"ל ולאחר כחודש התייתם מאמו . בתום הטירונות עבר קורס מ"כים והשתייך לחטיבת נגמ"שים , אך עקב מחלת צהבת שבה לקה הועבר מתפקידו . לאחר החלמתו עבר קורס מד"נים בשדה בוקר ושימש כמדריך גדנ"ע בבאר אורה עד סיום שירותו הצבאי . מיד עם שחרורו , , 1965-ב הוצע לו להצטרף לשירות במוסד – וכך עשה . במקביל לעבודתו במשרד למד נתי בשנים 1966-1971 באוניברסיטת תל אביב בחוגים למדעי המדינה ולספרות אנגלית . בתום לימודיו , בשנת , 1972 יצא לשליחות בבריסל . 1972 חופשה בארץ הכיר את עפרה , ובשובו לבריסל ביקש ממנה להצטרף אליו . מקץ ביקור בן שבועיים החליטו להינשא . החתונה נערכה במרס 1974 ואת השליחות סיימו יחדיו . בארץ מילא תפקידים שונים . בשנת 1980 יצא עם המשפחה לשליחות נוספת בהולנד , הפעם עם בתו הבכורה ליהי . במהלך השהות בהולנד נולדה אפרת , ובתום השליחות , כששבה המשפחה ארצה לבית שבנו בכוכב יאיר , נולדה בתם השלישית שירה . נתי המשיך במגוון תפקידים במשרד אך במהלכם התגלה שהוא סובל מפגם במסתם הלב שיש לנתחו . עם החלמתו מהניתוח החליט לפרוש לגמלאות ולפנות לאפיקים אחרים . בשנת 1993 פרש , בתום 28 שנות עבודה . נתי סיים לימודים שהקנו לו רישיון לעסוק בענף הביטוח ובהמשך הפך לחוקר מורשה . במקביל נענה לבקשת המוסד לקחת חלק בפרויקט שבו המשיך עד מותו . נתי נפטר באוקטובר 1999 מדום לב , והוא בן . 55 נתי היה אוהב אדם , צנוע ובעל חוש הומור . מומחה למוסיקה - ידען גדול ואספן תקליטים נלהב . הוא גילה בקיאות מדהימה בחידושים הטכנולוגיים ובגאדג'טים שפותחו ברחבי העולם , בתרבויות שונות , בהיסטוריה ובפוליטיקה העולמית , אך יותר מכל היה איש משפחה מסור , אב אוהב ונאהב וישראלי גאה שאהב את ארצו . שולמית מוריה ( שולה ) 2013-1926 שולמית נולדה בבצרה שבעיראק . 1944-ב הצטרפה לתנועת "החלוץ" שפעלה במחתרת , המשיכה לסמינר למדריכים ובסיומו הדריכה קבוצות נוער וריכזה עד עלייתה את “ החלוץ הצעיר . " בסיום הסמינר פרסמה כתבה נועזת בעברית שכללה פירוט על חייה הקשים של בחורה בגולה , דרישה לשחררה משעבוד הוריה ודברי שבח לתנועת "החלוץ" , שחתרה לשוויון בין המינים . החל מקיץ , 1945 עם סיום לימודי התיכון בביה"ס הממשלתי , עבדה שנתיים כמורה בבית הספר היהודי “ אליאנס" במטרה להחדיר תודעה ציונית לבני הנוער . בסוף 1945 הצטרפה לזרוע "ההגנה" שפעלה במסגרת "החלוץ" ועברה קורס חובשות . בקיץ 1946 נסעה למוצול כדי לחנוך חוג מדריכים לתנועה . באוגוסט 1947 עלתה לארץ בטיסה הראשונה ההרואית במבצע מייקלברג - עלייה בלתי לגאלית של 50 עולים משדה התעופה הממשלתי בבגדד - ונחתה בשדות יבניאל . זאת בעוד הבריטים שולטים בארץ . בסוף 1947 הפכה לקריינית בערבית בתחנת השידור של "ההגנה , " שפעלה בתל-אביב במחתרת . במרס–אפריל 1948 שימש ביתה מקום מפגש לפעילי המחתרת מעיראק שהגיעו ארצה . אלה נשלחו ארצה כנוצרים באמצעות שימוש בדרכונים מזויפים שהוכנו על ידי ארוסה דאז , סמי מוריה . 15 . 5 . 48-מ ועד אמצע 1954 הייתה קריינית בקול ישראל . עקב המצב בארץ , הופסק קשר הדואר בין ישראל לבין עיראק . לפיכך יזמה משלוח דרישות שלום באמצעות שידוריה בקול ישראל , כך שיתאפשר קשר בין העולים בארץ לבין משפחותיהם בעיראק . בארכיון צה"ל היא עבדה עד אמצע , 1962 אז הצטרפו היא ושלושת ילדיה לבעלה סמי , שיצא בשליחות המוסד לפריז . המשפחה שבה ארצה בקיץ . 1967 1971-מ עבדה במוסד עד צאתה לגמלאות . 1990-ב היא תבעה לשתף נשים בנסיעות המבצעיות לחו"ל , ובכך פרצה את הדרך לשוויון בין נשים וגברים במערכת . בתקופה זו נשלחה לפחות 10 פעמים 7-ל מדינות שונות , למרות הקושי נוכח שלושת ילדיה שהמתינו בבית .
|
|