|
|
Page:39
בוקר של יום שבת יום חורף באחת מבירות אירופה . שבת והשמש זורחת . הולך לו איש ברחוב אוחז ביד בנו הפעוט שידו השנייה אחוזה ביד אחותו הגדולה ממנו אשר הואילה לאחוז ביד אמה . והאיש שמח וטוב לב . סוף שבוע בבית עם האישה והילדים . ועוד סוף שבוע של שמש . והנה צדה עינה של האישה שמלה בחלון הראווה . “ לרגע “? היא שואלת-אומרת . והאיש , בחיוך : “ בטח . “ ויודע היטב כי הרגע יהיה ארוך . הוא ממשיך לצעוד אט-אט במורד הרחוב עם ילדיו השניים ולפתע קופא במקום . במרחק מה מולו צועד גבר המכיר אותו בשם אחר , דובר שפה שילדיו אינם דוברים , וכלל לא יודע שהוא נשוי ואב . האיש מתעורר מקיפאונו , מתבונן סביב ולפתע עולה חיוך על שפתיו . הוא מתכופף לעבר הילדים : “ רואים את השוטר שם בפינה ? רוצו אליו ועמדו לידו עד שאימא תצא מן החנות . אל תזוזו ממנו . “ ונעלם . שני הזאטוטים , מבוהלים עד מוות אך ממושמעים , רצים לעבר השוטר . והאישה ? האישה יצאה מן החנות ומצאה שני ילדים בוכים ושוטר אחד מבולבל . יוכי ו' . 1 פרפראזה על שירו של המשורר י"ל גורדון "קוצו של יוד" בזכות עדות נוספת העובדות החלו להתבהר לאחר שנעצר מי שעמד בראש הארגון , לבנוני בשם ג'ורג' איבראהים עבדאללה . בעת מעצרו היה עבדאללה חשוד בביצוע עבירות קלות יחסית בלבד , ולא היה ידוע חלקו ברציחות כראש ארגון הטרור . עבדאללה , שנהג להסתתר בשוויץ , הסגיר עצמו לשלטונות צרפת ביוזמתו . הוא התייצב בתחנת משטרה בעיר ליון וסיפר שהוא חושש כי הישראלים עוקבים אחריו והוא מבקש את הגנת משטרת צרפת . החקירה התגלגלה וכך נחשפה זהותו . אמנם היה ידוע כי לא הוא לחץ על ההדק ורצח את ברסימנטוב , אולם הוא סירב לגלות את זהות הרוצחת שפעלה בפקודתו . 1986-ב חטף אותו ארגון את נספח התרבות של צרפת בלבנון , סידני פיירו , בנו של הסופר הנודע ובעל ההשפעה ז'יל פיירו . אנשיו של עבדאללה נטלו אחריות לפעולה והציעו לשחרר את בן הערובה שבידיהם תמורת שחרור מפקדם מהכלא הצרפתי . ואכן נחתמה עסקה ובן הערובה הצרפתי שוחרר וחזר לארצו . אלא שבינתיים נודע לצרפתים חלקו של עבדאללה ברצח של ברסימנטוב וריי , וזאת בעזרת אקדח הרצח שהתגלה במחבוא שהיה שייך לארגונו . לפיכך הפרו הצרפתים את התחייבותם ולא שחררו את עבדאללה . אדרבא - הוא הועמד שוב לדין והפעם נידון למאסר עולם . לאחר שובו הביתה נחקר בן הערובה הצרפתי . הוא סיפר כי בשבי שמרה עליו מחבלת לבנונית נוצרייה , שאף התיידדה עמו וגילתה לו את שמה : ז'קלין אסבר . כשניסה לתאר אותה הדגיש כי זכור לו במיוחד ישבנה גדול הממדים . כך חברו שתי העדויות , זו של בן הערובה וזו של אבי ברסימנטוב , לכדי מסקנה אחת . לשירות החשאי הצרפתי אף הייתה הזדמנות ללכוד אותה : לידיו הגיעו ידיעות כי היא נמצאת בשוויץ , אך עד שנשלחו אנשים למשימה היא הספיקה להיעלם . צילום שלה התגלגל לידיי ובאחד הימים , כשאבי ברסימנטוב בא לבקר את בני , הפתעתי אותו ושלפתי את הצילום . הוא , ששמר תמיד על שתיקה , קפץ ממקומו והגיב : “ מאיפה השגת את זה “? מסע הלחצים נבלם עבדאללה , שמרצה מאסר עולם , יושב בכלא מאז . 1987 שמונה פעמים נדחו בקשותיו לצאת לחופשי . במהלך השנה האחרונה התעצם מסע לחצים אינטנסיבי מצד חוגים רבים ובעידודו של הפרקליט ז'אק ורז'ס , שנפטר לאחרונה , טיפוס שנודע כמגינם של מחבלים וגם פושעים נאציים כדוגמת “ התליין מליון “ קלאוס בארבי . למרבה האירוניה , אחת הדמויות העיקריות שהפעילו מכבשים לשחרורו של עבדאללה הוא איב בונה , שהיה ראש שירות הביטחון הצרפתי בעת שהתרחשו מעשי הטרור והרציחות . בונה אף מוצא הצדקה למעשים בהסתמכו על הטבח בסברה ושתילה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה . זהו סילוף היסטורי , שכן ברסימנטוב נרצח לפני אירועי סברה ושתילה . לא זו בלבד - שתי עיריות בצרפת הכריזו על עבדאללה כעל “ תושב כבוד , “ וישנם ארגונים ויפי נפש שמרחמים על המחבל , שמכונה בפיהם “ כריזמטי . “ נוכח מסע הלחצים החליטו לבסוף הרשויות המשפטיות להיעתר לבקשה לשחרר את עבדאללה , למרות שהצהיר לא פעם כי אינו מתחרט על מעשיו . התנאי לשחרור - גירוש מצרפת , ובמילים אחרות : שילך לפעול במקומות אחרים , העיקר לא אצלנו . צילום של המחבלת ז'קלין אסבר התגלגל לידיי ובאחד הימים , כשאבי ברסימנטוב בא לבקר את בני , הפתעתי אותו ושלפתי את הצילום . הוא , ששמר תמיד על שתיקה , קפץ ממקומו והגיב : “ מאיפה השגת את זה “? אך מעז יצא מתוק משום שדווקא תנאי זה - שיוגלה מצרפת - שימש כנראה את שר הפנים הצרפתי מנואל ולס , שהסתייג מהשחרור חרף החלטת הרשויות המשפטיות . יתכן גם שצצו לחצים דיפלומטיים מצד המדינות שאזרחיהן נפלו קורבן למעשיו . מכל מקום , בתירוץ קצת פשטני טען שר הפנים כי הגירוש בעייתי וכיוון שזהו תנאי - יוסיף האסיר עבדאללה לרצות את עונשו . המחבל , אם כן , עדיין בכלא . עם זאת , לא ברור כמה זמן יוכל ולס להתמיד בעמדתו מול הרשויות המשפטיות ומול הלחצים החיצוניים . עד היום לא ברור - לי לפחות - מה עלה בגורלה של הרוצחת ז'קלין אסבר . עד כמה שידוע לי היא לא נתפסה מעולם ואינני יודע אם נסגר איתה החשבון בצורה כלשהי . אנשיו של עבדאללה נטלו אחריות לחטיפתו של נספח התרבות של צרפת בלבנון , והציעו לשחררו תמורת שחרור מפקדם מהכלא הצרפתי , ואכן בן הערובה הצרפתי שוחרר . אלא שבינתיים נודע לצרפתים חלקו של עבדאללה ברצח של ברסימנטוב וריי , לפיכך הפרו הצרפתים את התחייבותם ולא שחררו את עבדאללה
|
|