|
|
Page:29
המודיעין להעריך התפתחויות סוציו-פוליטיות לטווח הנראה לעין , טמון בנפתולי ההערכה לגבי שרידותו של משטר בשאר אסד בסוריה . מטוטלת התחזיות בסוגיה זו נעה בתזזית עם כל התנגשות מלחמתית בין כוחות אסד למתנגדיו . קברניטים וצרכני מודיעין כבר ספדו לו , והעריכו לפני יותר משנה את שרידותו בשבועות ספורים . הזהירים מביניהם ומבין מומחי האקדמיה מהלכים בין הטיפות ואינם מתחייבים בהערכות חד משמעיות לכיוון זה או אחר . לא די שהזעזועים בעולם הערבי לא נצפו מראש על ידי המומחים לאזור ; הללו מתפתלים כיום בסבך פרשנויות שנועדו להסביר את הישרדותם ( לפי שעה ) של המשטרים המלוכניים הערביים ואת המשך יציבותו , הגם שבכוח החרב , של המשטר באלג'יריה . דהיינו , אין כלל ואין יוצאים מן הכלל . נחמה פורתא היא כי מגבלות ההערכה המודיעינית אינן צפות רק בזיקה לאזור ההפכפך של המרחב הערבי והמוסלמי . אף קריסת ברית המועצות וגרורותיה במזרח אירופה ובמרכזה לא נצפתה מראש על ידי קהילות המודיעין המערביות ומומחי האקדמיה , ה “ סובייטולוגים . “ הוויכוח על סיבות הקריסה טרם הוכרע עד עצם היום הזה . האם היו אלה אישיותו של המנהיג מיכאיל גורבצ'וב ומדיניות ה “ פרסטרויקה “ שלו ? או שמא מדיניות “ מלחמת הכוכבים “ של נשיא ארה “ ב רונלד רייגן ? או אולי השפעתה הזוחלת והמצטברת של התקשורת המערבית בכלל ושידורי הטלוויזיה בפרט , שנקלטו מעבר למסך הברזל והציגו בפני אוכלוסיית הגוש הקומוניסטי חלופה אטרקטיבית לדרך חייהם ? שבר פרדיגמטי ההיסטוריון , הפילוסוף , ואיש מדעי החברה הצרפתי מישל פוקו טבע , בין היתר , שני מונחים בניתוחו את מהלך ההיסטוריה : “ המשכיות “ “ ו ( continuity ) אי המשכיות “ . ( discontinuity ) לפי הגותו , אלה משקפים את העובדה שבזרימת ההיסטוריה יש “ שדברים אחדים אינם נתפסים יותר או מתוארים או מתבטאים , מאופיינים , מקוטלגים וידועים באותו אופן בין תקופה אחת לשנייה . בתקופות מעבר של חברות אנושיות נוצרים שברים ומצבי אי המשכיות כאשר החברה האנושית מעצבת מחדש את התייחסותה לסביבתה המשתנה . “ דומה כי המתחולל כיום בחברה הערבית והמוסלמית , כמו גם בקרב המשקיפים עליה מבחוץ , המנסים להבין את המתרחש , להעריכו ולחזות את עתידו , תואם את הגדרת ה “ Discontinuity “ של פוקו . זהו שבר פרדיגמטי , בלתי ניתן להסבר במונחים ודפוסי הגיון שהיו מקובלים ככלי עזר בניתוח התפתחויות מהפכניות עד כה . פרדיגמה חלופית טרם עוצבה , ותהליך התגבשותה עשוי מטבעו להיות ממושך . המהפכה האסלאמית באיראן כמשל שבר מעין זה , שיתכן וניתן לראות בו את ראשיתו של גל ההתקוממות העממית בעולם הסוני , שרר דווקא סביב מה שמכונה המהפכה האסלאמית השיעית באיראן לפני 35-כ שנה . הייתה זו המהפכה הראשונה מסוגה בממדיה הפוליטיים , החברתיים והתרבותיים שהתחוללה בחברה המוסלמית במאה . 20-ה העובדה שמהפכת חומייני באיראן לא נצפתה מראש , ביטאה בחריפות את מגבלת החיזוי המודיעיני של תמורות סוציו-פוליטיות ולו באזור המזרח התיכון בלבד , לא פחות מאשר כישלון ההתרעה על “ האביב “ הערבי . שירותי המודיעין במערב ובגוש המזרחי בשעתו , ( למעט אישים בודדים בעלי יומרה נבואית , בדיעבד ) לא התריעו במועד לפני קברניטיהם על חולשתו של משטר השאה באיראן או על הצונאמי האסלאמי הממשמש ובא , אשר נמשך למעשה עד היום בכסותו השיעית והסונית . זמן קצר יחסית טרם התמוטטות משטר השאה , הגדיר הנשיא האמריקאי דאז ג'ימי קרטר את איראן כ “ אי של יציבות במזרח התיכון . “ ההפתעה המודיעינית הייתה מוחלטת . גם אז , עקב קריסתו המהירה של משטר השאה , התנהלו דיונים תוך קהילתיים ובין קהילתיים להפקת לקחים וגילוי תובנות שנסתרו מעיני מומחי ההערכה . עיצוב דמותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן נמשך כמעט עשור שלם , עד מותו של חומייני . סימני השאלה סביב מהותה של התופעה הסוציו-פוליטית החדשה בעולם המוסלמי , שהטרידו בשעתם את מעריכי המודיעין , היו רבים לאין ערוך מן התשובות שיכלו לספק לצרכניהם . איראן דומה מאז 1979 למעבדת ניסויים שבה כוחות פוליטיים וחברתיים התנגשו אלה באלה , התרכבו אלה באלה ונדחו אלה מאלה בתהליך ממושך . בהיעדר מקבילה דומה בעבר לא התאפשר ניתוח היסטורי מושכל של התופעה במלוא היקפה ומשמעויותיה . הצורך להגדיר את האקספרימנט הדתי-פוליטי שהתהווה באיראן הציב קושי בלתי מבוטל לא רק בפני העוקבים מבחוץ אחר הנעשה במדינה , אלא גם עבור כוהני הדת השיעים עצמם . שכן , יחסי דת ומדינה פשטו ולבשו צורה חדשות לבקרים , ולמנהיגים מקרב כהני הדת כמכלול לא הייתה במשך תקופה ארוכה תפיסה ברורה ומגובשת לגבי דפוס המשטר הסופי הרצוי להם . חוקר המודיעין מול הפתעה מהפכנית מצבו של חוקר המודיעין במצבים דוגמת המהפכה האסלאמית בשעתה , מסובך ומורכב שבעתיים מזה של ההיסטוריון ; עליו להתמודד עם תופעה חברתית-פוליטית בהתהוות שעתידה קשה לחיזוי , בעוד מנגד ניצבים הקברניטים הדורשים תפוקה . עד למהפכה האסלאמית באיראן , יכול היה המחקר המודיעיני המדיני-אסטרטגי לטפל ביציבות המשטרים באזור הערבי באמצעות כלים מתודיים מוכרים . מרבית התהפוכות והזעזועים השלטוניים שהתחוללו במדינות המזרח התיכון מאז מלחמת העולם השנייה בוצעו על ידי קציני צבא נגד פוליטיקאים אזרחים או משטרים מלוכניים . גם אם עיתוין של אחדות מן ההפיכות היה מפתיע , נמצאו עד מהרה הכלים לניתוחן ולהערכתן . זאת בין היתר מאחר שתרבותם הפוליטית של רבים ממחוללי ההפיכות שהשתייכו לבורגנות הערבית , ינקה השראתה במישרין או בעקיפין מן הלאומיות האירופית לגווניה . לא כך הייתה המהפכה האסלאמית באיראן . הופעתה הפתאומית והסוחפת על במת ההיסטוריה המודרנית הייתה בגדר הפתעה פרדיגמאטית ליכולת ההתמודדות המודיעינית ההערכתית המיידית עמה . הערכת מודיעין הנשענת על מנגנון איסופי יעיל יכולה להתריע מפני מלחמה ואולי אף לצפות מראש הפיכות שלטוניות . אולם ספק רב אם תוכל , גם אם תישען על מקורות מעולים ככל שיהיו , לצפות מראש ולהעריך במונחי זמן ועוצמה את התהפכותה של פירמידה חברתית , פוליטית ותרבותית על ראשה כפי שקרה באיראן . 1979-ב בחיזוי מהפכה המתפרצת מתחתית הפירמידה , מרבדים חברתיים וממוסדות שמחוץ לקונצנזוס החברתי-פוליטי , לא תועיל חדירה איסופית לצמרת הממסדים השלטוניים הקיימים . משטר השאה ומנגנוני המודיעין שלו , שהזינו בשעתם את הערכות המודיעין המערביות בדבר יציבות המשטר , היו המופתעים העיקריים מן הצונאמי האסלאמי שהכה בהם בעודם יושבים בתוך עמם . מכאן קל וחומר , שירותי מודיעין זרים מומחי המודיעין נדרשו להציג תמונת מצב “ מיקרו-מודיעינית “ של חיי היום-יום בחברה האיראנית . דא עקא , המציאות בחברה המצויה במהפכה היא נזילה ופתרון התשבץ המודיעיני ביום נתון אינו מבטיח את נכונותו ביום המחרת
|
|