sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:27

היה – ולאור המידע על כך סביר שאכן כך היו הדברים – נראה כי עצביו הרופפים בגדו בו . הדבר הבולט הוא שההצעה המסוכנת נדחתה מיד ובאופן קטגורי על ידי חבריו ל"מטבח" – ישראל גלילי , יגאל אלון וגולדה . עמדתם זו מעידה כי התמונה האפוקליפטית והבלתי מציאותית שהנחתה את דיין לא השפיעה על עצביהם הם . מכיוון שלספרו של גולן עתיד להיות מעמד מרכזי בהבנת אירועי המלחמה , ראוי לבדוק את עמדתו בנוגע לשתי תזות חדשניות ושנויות במחלוקת שצפו בשנים האחרונות . האחת גורסת כי גולדה ודיין נושאים אישית באשמת האחריות לכשל ההתרעתי ולהפתעה עם פרוץ המלחמה . השנייה , שההחלטה להימנע מ"מכה ראשונה" ומגיוס מסיבי של מילואים לא הונעה מהערכת הסבירות הנמוכה של אמ"ן , אלא מהתחייבות מדינית שישראל העניקה ל"בית הלבן" עוד בסוף . 1971 הטענה שגולדה ודיין נושאים באחריות אישית להפתעה הועלתה לראשונה בשנת 2012 על ידי יגאל קיפניס . היא זכתה מאז להד ציבורי נרחב באירועי יום השנה 40-ה למלחמה . לטענת קיפניס , השניים היו בין הבודדים בישראל שידעו על יוזמה מדינית נועזת שהתכוון הנרי קיסינג'ר להעלות לאחר הבחירות בסוף אוקטובר . הם העריכו שסאדאת לא ייצא למלחמה מסוכנת שמטרתה היא הנעת תהליך מדיני בעודו מודע לכך שתהליך כזה ייפתח ממילא , ולכן צפו כי מלחמה אינה עומדת לפרוץ ( יגאל קיפניס , : 1973 הדרך למלחמה דביר , . ( 2012 מכאן ברור שאחריות אמ"ן לשאננותה של ישראל ערב המלחמה מצומצמת מכפי שחשבו עד כה . סדרת הדגל של הערוץ הראשון וערוץ 8 לציון 40 שנה למלחמה הלכה צעד נוסף בכיוון : לא זו בלבד שהמידע על יוזמתו המדינית של קיסינג'ר השפיע על הערכותיהם האישיות של גולדה ודיין , אלא שהם גם לא חלקו אותו עם ראש אמ"ן ובכך פגעו ביכולתו לבצע את תפקידו כ"מעריך הלאומי" . אף כי ספרו של גולן אינו מחדש מהותית ביחס לחלקו של אמ"ן בכשל ההתרעה , הוא מציב את הדברים בקונטקסט ברור , מסודר וממוסמך המאשש את מסקנות ועדת אגרנט ביחס להשפעת הערכות אמ"ן , במיוחד של אלי זעירא אישית , על קבלת ההחלטות . באשר לטענתו של קיפניס כי כשהעריך את הסבירות למלחמה נשען דיין על מודעותו לתכנית המדינית הממשמשת ובאה של קיסינג'ר , קבע גולן כי “ אין לכך ביטוי , ולא רמז , בדבריו [ של דיין ] בדיונים השונים בסתיו " 1973 ( גולן , . ( 1284 הוא לא היה יכול להתייחס לטענותיו של זעירא בסדרה “ לא תשקוט הארץ , " שכן אלה הושמעו לאחר צאת הספר , אבל מכל העולה מהתיעוד הממוסמך בספרו – נראה שהיה דוחה טענה זו על הסף . ספרו של גולן רלבנטי פחות לשיקוליה של גולדה מאיר ערב המלחמה , שכן היא לא השתתפה ברוב הדיונים של מערכת הביטחון המובאים בו . כאן טובה עדותם של מומחים אחרים : ד"ר חגי צורף כותב את הביוגרפיה שלה במסגרת גנזך המדינה ונחשף למסמכים הרגישים ביותר מתקופת כהונתה . צורף לא זיהה כי גולדה העריכה שמלחמה לא תפרוץ בשל מודעות כביכול של סאדאת לתכניתו המדינית של קיסינג'ר . למסקנה דומה הגיע גם כותב הביוגרפיה האחרונה של גולדה , פרופ' יוסי גולדשטיין . גם בעדויות של גולדה ושל דיין בפני ועדת אגרנט אין זכר לכיוון חשיבה כזה . במאמר מוסגר ראוי לציין שקיסינג'ר עצמו לא האמין שיוזמתו החדשה תישא פרי , לא רק בגלל הפערים העמוקים בין הצדדים אלא גם מכיוון שהיא סתרה את תפיסת העולם המקצועית שלו ביחס ליעדי המדיניות האמריקאית באזור . גולן ברור עוד יותר ביחס לטענה החדשנית השנייה , שלפיה ההחלטה הישראלית להימנע מהנחתת מכה ראשונה נבעה מהתחייבות בת שנים לממשל ארה"ב . כאן הוא מהלך על קרקע מוצקה , שהרי מחקרו הוא שמתאר בצורה המפורטת והמוסמכת ביותר את סוגיית המכה הראשונה במהלך דיוני “ כחול לבן . " מהתמונה שהוא מצייר עולה בברור שאף כי הדרג המדיני , בעיקר דיין , הבהיר לדרג הצבאי שבתנאים שנוצרו אחרי המלחמה 1967-ב השגת לגיטימציה אמריקאית ובינ"ל למכה ראשונה הפכה הרבה יותר קשה - ישנה אפשרות שייווצרו התנאים שיאפשרו אותה . לכן ההנחיה הרביעית ( מתוך שמונה ) לקראת מלחמה שנתן דיין למפקדי צה"ל באביב , הייתה להכין “ מכה מקדימה" ( גולן , 104- . ( 105 נושא אחר שנוי במחלוקת נוגע לסוגיית ההתרעה . לא מעט כותבים , דוגמת ראש אמ"ן , טענו כי שורש הכישלונות עם פתיחת המלחמה לא היה היעדר התרעה אלא תכניות מלחמה לא ריאליות , שבמרכזן עמדה תפיסת “ הסדיר יבלום" והזלזול ביכולות הצבאיות הערביות . אבל כפי שעולה בברור מספרו של גולן , כל תכניות המלחמה של צה"ל נבנו על סמך התרעה למלחמה שתינתן כמה ימים מראש . ראש אמ"ן עצמו הבטיח התרעה בת 7-5 ימים ונקודת המוצא של כל תכנוני המלחמה הייתה שבמקרה הגרוע ביותר , תינתן התרעה בת 48 שעות . פרק זמן זה היה אמור להספיק , על פי התכניות שרועננו ותורגלו בכוננות “ כחול לבן" ואחריה , לשם פריסת סדר הכוחות המלא של תכנית המלחמה המרכזית “) סלע ( " ברמת הגולן ושל האוגדה הסדירה ותוספות מילואים בחזית התעלה . בפועל , נוכח התרעה בת פחות מעשר שעות , תכניות אלה לא עמדו כלל למבחן . עם פרוץ המלחמה היו ברמת הגולן פחות משתי חטיבות 177 ) טנקים ) במקום אוגדה סדירה מלפנים ואוגדת מילואים מאחור 612 ) טנקים . ( בחזית התעלה ניצבו בעמדותיהם רק כעשרה טנקים מתוך קרוב 300-ל הטנקים של האוגדה הסדירה . יתר הטנקים היו בדרך לעמדותיהם וכל שאר ההכנות שנועדו להתבצע בתוך 48 שעות ממתן התרעה - לא התבצעו כלל . ספרו של גולן מיועד למיטיבי לכת , שכבר קראו רבות על מלחמת יום הכיפורים ולמדו אותה היטב . להם הוא יעניק את התמונה המתועדת , הרחבה והמוסמכת ביותר שניתנה עליה עד היום . יש לקוות שגם אמצעי התקשורת ואנשי מחקר אקדמאי העוסקים במלחמה יראו בו מקור ייחודי , מוצק ומהימן בכל כתיבה ומחקר עתידיים . ספרו של גולן מיועד למיטיבי לכת , שכבר קראו רבות על מלחמת יום הכיפורים ולמדו אותה היטב . להם הוא יעניק את התמונה המתועדת , הרחבה והמוסמכת ביותר שניתנה עליה עד היום

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help