|
|
Page:13
ההשראה למחקר זה בחינה כוללת של מעשה השיכון העממי וחקירתו הן בגדר תופעה חדשה , שתחילתה לאחר מלחמת העולם השניה . בהמשך הספר תינתן סקירה היסטורית קצרה ובקורת על השיכון בחברה התעשייתית ( פרק , ( 5 אך במבוא אני רואה חובה לעצמי לציין את מקורות ההשראה שהזינו והפרו את ההשקפות והגישה של חיבורי זה . נוסף על חיבוריהם של חלוצי החוקרים שחקרו את תופעת השיכון העממי , ובראשם צ'רלס אבראמס , הנני חייב הרבה לידידי ומורי ג'ון פ"ש טרנר , שלראשונה פגשתיו בקונגרס ארכיטקטים בינלאומי שהתקיים בקובה ובמקסיקו בקיץ . 1963 באותו זמן כיהן טרנר כמרצה באוניברסיטה הטכנולוגית הידועה M . I . T . שבבוסטון , לאחר שבילה שמונה שנים בתכנון שיכונים עממיים בפרו רובם שיכונים שאורגנו על ידי המשתכנים עצמם . מאז פגישתנו בקובה קיימנו התכתבות ממושכת וניסינו לנסח ולסכם את תפישתנו הכוללת . אם גם אין זהות מוחלטת בין השקפותיו הפוליטיות והחברתיות של ג'ון טרנר לבין השקפותי , הנני מודע לכך שנסיונו הרחב , מחשבתו הצלולה , התרבותית והמעמיקה , ומעל לכל גישתו האנושית ואהדתו לאדם הפשוט וקשה הגורל , הם שהשפיעו השפעה מכרעת על השקפותי . זה שלושים שנה שג'ון טרנר משמש יועץ לענייני שיכון לממשלות רבות ברחבי העולם . העקרונות שנוסחו על ידיו , אשר קובעים את עדיפות ההשתכנות העצמית על שיכון ממוסד , נתקבלו לפני שבע עשרה שנים בערך כבסיס למדיניות המחלקה לענייני חברה ושיכון של האו"ם . בדצמבר 1967 הוא בא לישראל , ביוזמתי ובהזמנת אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל , כדי להשתתף בקונגרס הבינלאומי הראשון לפיתוח טכני של ארצות מתפתחות , שאורגן על ידי האגודה הזו . צר לי לציין שפגישתו עם שר השיכון דאז , מרדכי בנטוב , לא טלטלה את הגישה המינהלית והביורוקרטית לשיכון העממי בישראל . גם ביקורו השני בישראל , כעבור שנים אחדות , והרצאתו בפני חברי האיגוד לתכנון סביבתי ואנשי משרד השיכון , לא הביאו להבנה מעמיקה ומתקדמת של השיכון , וזו נשארה בגדר תחום פעולה ביורוקרטי כמו בשנים הקשות של העליה ההמונית .
|
|