|
|
Page:יב
אליו . אכן אפשר לחלוק על אלו מדעותיו לא רק מזווית הראייה של הערכת איש זה או אחר או מזווית ראייה של התפיסה הציבורית . אולם אי אפשר שלא להבחין בכך כי דעותיו היו אותנטיות והיו ביטוי של הרקע היהודי שלו , של נסיונו הביוגראפי מימי חייו בברית המועצות עד לעיצוב דרכו בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט . הוא שש לכתוב איגרות ובכל אחת מהן ביטא את עצמו וביטא את זיקתו האנושית והתוכנית אל מקבל האיגרת . הוא החשיב כתיבה בעלת אופי אישי , ולא מקרה הוא שתרגם את זכרונותיה ויומנה של רעייתו , גנטיקאית על פי הכשרתה ועיסוקה המקצועי , ? הללו נתנו בנספח לספר זה . ( 2 ) אלו מן הנושאים החוזרים ונשנים באיגרות אלה מן הדין להעמיד עליהם . באיגרות יש פתח לווידוי יותר מאשר במאמרים או בחיבורים הנועדים לכך שיראו אור ברבים . אמנם יש וידוי גם במאמרים , אך הוא לעתים סמוי יותר . אין כוונת הדברים לאמור כי וידוי הוא בהכרח עניין לתיאור של התרחשויות . הוא נושא בתוכו גם סוגיות מהותיות של המציאות והיצירה . בחליפת המכתבים של יעקב דוד אברמסקי הזיקה ללשון העברית היא עניין של תשתית החיים והערכת תהליכיה של החברה ומקומם של יחידים בתוכה . הזיקה בין הספר ללשון היא עוגן של דבקות אישית , כי אין ספר עברי שאין בו בשורה ובכל ספר עברי חתום סוד אחרית הימים . ( באיגרת לאלקשי מתשט . ( ו" מסתמא , נשא בהקשר זה אברמסקי ברוחו את הדבקות מימיו בברית המועצות , אך הוא העמיק דבקות זו מעבר לחוויה הביוגראפית . ושוב ו הצירוף בין עברית לקודש אינו רק עניין לכתובים אלא גם לאורח של יחיד כפי שנכתב באיגרת לדניאל פרסקי . ( ג ) מצויה הערה שמן הראוי לתת את הדעת עליה , היא ההערה באיגרת לשמואל הוגו ברגמן ( מרחשוון . ( ש"ת אברמסקי הרבה להחליף איגרות עמו עוד מימי שהותו בברית המועצות והזיקה הייתה עמוקה אף כי אברמסקי חלק באלו עניינים על דעותיו של ברגמן . אפשר שהעובדה , שברגמן שבא מן המערב וששפת הילדות שלו הייתה גרמנית , פרסם מאמר בעברית עוד
|
|
|