|
|
Page:11
בכתיבת היסטוריה פוליטית ומוסדית של תנועת העבודה ושל האליטות שלה , תוך התייחסות מועטה בלבד להיסטוריה חברתית , כך שציבורים שלמים נשארו מחוץ לה . מצב זה החל להשתנות בהדרגה עם התפתחות המחקר החברתי העוסק בשוליים , בקבוצות השונות שהודרו מההיסטוריוגרפיה הישראלית , ובתוכן גם נשים . גם המחקר ההיסטורי על המשפחה היהודית בתקופת היישוב הוא דל למדי , אף שעל המשפחה בקיבוץ נכתב לא מעט . מחקר זה על יחסי המגדר ב"השומר" הוא מחקר היסטורי חדשני , שכן הוא בוחן במיוחד את המשפחה השומרית על היבטיה השונים . הנחת המחקר היא כי השימוש בקטגוריית המגדר הכרחי כדי לבחון יחסי חברה , חיי משפחה ומעמדן של קבוצות ייחודיות בחברה . השימוש במתודות מתחום המגדר , שהתקבלו במיוחד משנות השמונים כמביא לשינוי בארגון החברתי וגם בהתארגנות הפוליטית והתרבותית של המאה העשרים במתודות לחקר היסטוריה חברתית , מאפשר להעלות רבות מן השאלות שהחוקרים ביקשו לשאול בתחום זה ולנסות למצוא להן תשובות . השימוש במגדר , כפי שקבעה ג'ואן וואלאך סקוט , מניח שמקומה של האישה בחברה , התפקידים שמילאה והציפיות ממנה , השתנו ממקום למקום ומזמן לזמן . מחקר מגדרי אינו בוחן נשים בחלל הריק , אלא על רקע החברה בה חיו : זכויותיהן , חובותיהן ומקומן בחברה השומרית תוך עימות עם מעמדם של הגברים בארגון . השימוש במגדר , לדברי בילי מלמן , כ"נושא למחקר , ובמיוחד ככלי אנליטי לבחינת שינויים היסטוריים , חיוני לבחינת ההיסטוריה הדינאמית של הישוב , " שכן הוא מהווה מרכיב מרכזי בזהות ובהתנסות הארץ ישראלית . ספר זה משתמש במגדר ככלי מחקרי , כדי לבחון את יחסי המגדר והמשפחה כמעצבים את ייחודיותה של החברה השומרית , ומשלים את התמונה החברתית ההיסטורית באמצעות השוואת ההתפתחות ההיסטורית של חברת "השומר" אל זו של החברה השיתופית בקבוצות הראשונות בהתיישבות . עד כה נחקר "השומר" מההיבט הביטחוני כמי שהניח את התשתית הראשונה לתורה ולעשייה הביטחונית של ההגנה ושל צה"ל , ומההיבט ההתיישבותי של 4 ברנשטיין , "מה שלא רואים משם , " עמ' ; 50-23 בן ארצי , "דרכים וכיוונים , " קתררה , עמ' . 376-361 5 ראו מחקרים עכשוויים אודות החברה האזרחית : רזי , ילדים עזובים בתל אביב ; ברנשטיין , נשים בשוליים . 6 יערה בר און , "המשפחה בקיבוץ , " בתוך : א' קליינברג ( עורך , ( על אהבת אם ועל מורא אב , מבט אחר על המשפחה , ירושלים ותל אביב , 2004 עמ' . 79-20 7 סקוט , מגרר , עמ' . 50-28 על הדיון בחשיבות הקטגוריה של מגדר לניתוח היסטורי ראו : מלמן , "מן השוליים אל ההיסטוריה" עמ' ; 33-18 ניקולסון , מגרר והיסטוריה , עמ' . 104-69 8 מלמן , מן השוליים , עמ' . 245
|
|