|
|
Page:7
הקדמה אחד מידידי , שעשה עמי חסד ונטל על עצמו לעבור על כתב היד של ספרי זה , כתב לי בלשון זו : "הרי זה כבר הפרק השני שאני קורא מתוך ענין ולהיטות גוברים והולכים . אף על סי כן , תחושה של חוסר בטחון עולה בי . ועל שום מה ז על שום שהקשר עם הנושא בשלמותו אינו מחוור לי כל צרכו . מן הדין שתקל עלי את הדבר . " מצדיק אני עלי ביקורת זאת במלואה , ומתוך כך הריני בא להקדים הקדמה שלפניכם , כדי שלקורא יהא נהיר מראש מה תכליתו של הספר , וכיצד משתבצים בו פרקיו השונים . נושאו של הספר : התוקפנות , משמע — היצר המלחמתי אצל הפרט , כשהוא מכוון כלפי בני מינו , בחי ובאדם . על כתיבת הספר החלטתי עקב צירוף מקרי של שני ענינים שונים , שנקלעתי אליהם בעת ובעונה אחת . שעה שערכתי ביקור בארצות הברית היו שתי מטרות לפני ' ראשית , נעניתי להזמנה לערוך סדרת הרצ אות לפני פסיכיאטרים , פסיכואנליטיקאים ופסיכולוגים על התורות ההשוואתיות של ההתנהגות ושל פיסיולוגיית ההתנהגות , ושנית , ביקשתי להסתכל בריפי האלמוגים של פלורידה , כדי לבחון בטבע החפשי אם יש אמת בהיפותיזה שבניתי לי לפני כן על יסוד תצפיות באקוואריונים . היפותיזה זו דנה בענין ההתנהגות המלחמתית של דגים ססגוניים מסוימים , והיא משערת מה ערך יש לססגוניותם מבחינת קיום המין . במרפאות הפסיכיאטריות נפגשתי לראשונה בחיי עם םסיכואנליטיקאים שהתייחסו לתורת פרויד לא כאל הלכה למשה מסיני , אלא כאל כל היפותיזה מדעית , שעיקר ערכה בשמשה בסיס להמשך עבודת המחקר . משהשקפתי כך על התיאוריות של פרויד , שעד לאותם ימים קוממו אותי על שום יומרתן היתרה , התחלתי לרחוש הבנה כלפיהן . תוך שקלא וטריא ביני לבין שומעי על תורת היצרים של פרויד , נתגלתה לעיני התאמה הדדית בלתי צפויה בין מסקנות הפסיכואנליזה לבין מסקנות פיסיולוגיית ההתנהגות , דבר המקבל משמעות מיוהדת נוכח השוני הקיים בין שתי דיסציפלינות מדעיות אלו , בדרך הצגת הבעיות , בשיטות המחקר ובעיקר —
|
|