|
|
Page:9
החיבור השני , מראשית העת החדשה עד סוף העולם.- מתווה להיסטוריה מאוחרת של האסון האלוהי , נכתב מלכתחילה כסקיצה . הוא מתמקד בכמה אפיזודות , היסטוריות וטקסטואליות , הנפרשות על פני שלוש מאות וחמישים שנה , ממגפת הדבר בברצלונה באמצע המאה השבע עשרה ועד לאסון התאומים בראשית המאה העשרים ואחת . לעומת הקורפוס שבו עסק החיבור הראשון , שהיה מוכן ומוגדר , את הקורפוס של החיבור השני היה צריך להרכיב ממקורות שונים , החל ביומנו של אזרח פשוט בברצלונה מוכת הדבר וכלה בהרהוריו של פילוסוף , ז'ק דרידה , שכתב על אסון התאומים . המלאכה הספרותית של חיבור המקורות האלה אינה נפרדת ממלאכת החיבור ההגיונית , שמרכיבה מחדש את מה שהקריאה מפרקת ומנתחת , ומשחזרת בעזרת החלקים השונים את המבנים התיאופוליטיים שבהם משובץ האסון ההמוני בעת החדשה . מבחנו של החיבור השני הוא בהצלחה השילוב בין מלאכה ההרכבה הספרותית למלאכת ההרכבה הלוגית : האם אפשר עכשיו להפוך את קווי המתאר הכלליים שסורטטו כאן בעיפרון קהה לנקודת מוצא למחקר מפורט שישלים את הפערים בלי לוותר על התמונה המצטיירת ? ומבחנו של הספר כולו הוא בהצלחת השילוב בין שני החיבורים האלה , המהדהדים זה בזה ובכל זאת זרים זה לזה ברוחם ואולי גם בסגנונם , בתקופה ובמקורות הראשוניים שהם חוקרים , ובקהילת המחקר שהם נשענים עליה . צירוף החיבורים האלה הוא ניסיון מכוון לקשר באופן לא סינתטי , לא דרשני ולא דוגמטי את עולם המחשבה המקראי עם הפילוסופיה הפוליטית בת זמננו , עם הדיון הער בתיאולוגיה פוליטית ועם המחקר הענף העוסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של האסון במדינה המודרנית . נרטיב פשוט שזור בספר לכל אורכו והוא מציג היבט אחד בתהליכי החילון שקשה להכחישו - חילון ההתמודדות עם אסונות המוניים . אבל מבחנו של הספר אינו בהוכחת הנרטיב הזה אלא בשאלה אם נולדו תובנות ושאלות חדשות מתוך המפגש בין עולמות התוכן , הטקטסים ופרקי ההיסטוריה השונים שחוברו כאן יחדיו . נוסחים ראשונים של שני החיבורים המרכיבים את הספר נכתבו בנפרד והתבססו על שני פרויקטים מחקריים שהתנהלו באטיות במשך תקופה ארוכה . פרויקט המחקר שעליו מתבסס החיבור השני התקיים בחסות האקדמיה הלאומית למדעים והניב כמה מאמרים נוספים שפורסמו מעל כמה במות . אחד מהם , "The , Two States Solution " שפורסם בכתב העת Theoretical Inquiries in Law בשנת , 2006 שימש בסיס לחלק השני בחיבור השני , "האסון ההמוני והתיאופוליטיקה של מצב החירום . " שי לביא , רועי קרייטנר וישי בלנק ארגנו את הכנס שבו הוצג המאמר בפעם הראשונה , וליוו את התגבשותו בשיחות מועילות ובהערות חשובות . המחקר שעליו מתבסס החיבור הראשון התקיים במכון הרטמן
|
|