|
|
Page:13
( כ ( 'מ 40 אי אפשר להתקין ערוב תחומין , כפי שעולה מעשרות ומאות הלכות . ' הדיונים התלמודיים הרבים בהלכות ערוב מוכיחים כי אכן רוב היישובים היו מכונסים בדרך כלל . באיזור שמצפון מערב לאום ריחן , בשטח שבין היישוב ושולי הכביש , פזורים עוד 5-4 מבנים קטנים 3-2 , קרובים ליישוב ועוד שניים רחוקים כמה עשרות מטרים ממנו . תופעה זו מכונה היום "זחילת היישוב . " בכפרים הערביים ניכרת כיום תופעה זו : מגרעין הכפר מתפרשים מבנים שצפיפותם קטנה ככל שמתרחקים מהיישוב . לעתים קרובות זחילת היישוב היא לכיוון הדרך או המרכז המקומי . ' בספרות התלמודית מכונה תופעה זו "עיבור העיר , " ואין '' עיבור" אלא " חיבור" . ' כך , למשל ... " והשובת במדינה ' אפילו היא גדולה כאנטיוכיה מהלך את כולה ועיבורה וחוץ מעיבורה אלפיים אמה ומהו עיבורה ? החנויות והפונדקיות שחוץ למדינה על הדרך " ... אם כן , לעיר יש עיבור ובו , במקרה זה , חנויות ובתי פונדק . קיים גם מונח הלכתי נוסף ששמו "עיבור , " אך אין לו כל קשר למקור זה . וכן משמרת הכוהנים "שכניה" התגוררו "בעבור כבול" כלומר , בשולי העיירה כבול . הכוהנים הגרו ליישוב קיים ופעיל , ואך טבעי הוא שהתיישבו בשוליו . במדרש שצוטט מדובר על זחילת היישוב לאורך הדרך הנכנסת אליו וכאמור , זהו אחד ממאפייני הזחילה גם כיום . באום ריחן מורכבת זחילת היישוב ממבני מגורים . לעומת זאת , המדרש מדגים זחילה של מבני שרות בלבד ( חנויות ופונדקים . ( . 1 השטח הבנוי . 2 עיבור העיר . 3 פיגום העיר . 4 מבנה שדה המתעבר עם העיר . 5 מבנה שדה שאיננו מתעבר עם העיר . 6 גבול היישוב לצורך עירוב איור : 3 עירוב העיר - תיאור סכמטי
|
|
|