sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:XIII

מקומו › של › משחק › בטיפול › קוגניטיבי-התנהגותי משחק הוא גורם מרכזי בהתפתחותם של ילדים והוא אמצעי תקשורת ראשי של ילדים להבעת רגשות ללא שימוש באמצעים מילוליים . לכן , אך טבעי הוא שתאוריות טיפול שונות בחנו את האפקטים המיטביים שמזמן המשחק , וששיטות התערבות שונות רואות במשחק כלי טיפולי . עם זאת , בין תאוריות ואסכולות טיפול שונות יש הבדלים בנוגע להבנה התאורטית של משחק ובראייתו ככלי טיפולי . תאוריות התפתחותיות ) Vygotzky , 1967 ( רואות במשחק כלי מרכזי בהתפתחות החשיבה ובייחוד החשיבה המופשטת , שהיא הבסיס לפונקציות קוגניטיביות גבוהות , כגון פתרון בעיות . תאוריות אלו אף מדגישות את תפקידו של המשחק בהתהוות נורמות חברתיות וויסות עצמי . תאוריות פסיכודינמיות ) Shaefer , 1999 ( מוסיפות , כי משחק משמש אשנב אל הלא-מודע של הילד ומספק לו הגנה כנגד איומים פוטנציאליים ואופן התמודדות עם חרדה . המשחק , לפי תאוריות אלו , הוא דרך להביע משאלות לא רצויות או לא מקובלות , לעבד קשרים בין-אישיים ולחוש שליטה , מסוגלות ובנייה של עצמי מגובש . בדומה לכך , גישות הומניסטיות רואות במשחק כלי לביטוי עולמו הפנימי של הילד , ובטיפול – מפגש המאפשר לילדים לפתח מסוגלות ושליטה בעולמם בסביבה בטוחה . ) Axeline , 1947 ( ההתייחסות למשחק בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לילדים חולקת היבטים מסוימים עם אסכולות אחרות . בדומה לתאוריות התפתחותיות , הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי רואה במשחק שלב התפתחותי וכלי מרכזי לתקשורת עם ילדים . אפשר לבחון את גישתו למשחק לאור התאוריה של ויגוצקי ) Vygotzky , 1967 ( בנוגע לטווח ההתפתחות של ילדים , כלומר לראות במשחק משותף עם המטפל פיגום המאפשר לילד ביטוי מרבי של יכולותיו . למשל , בהתערבויות סטנדרטיות בחרדה אצל ילדים ) Coping Cat , Kendall & Hedtke , 2006 a , b ( ניכרת התאמה של שפת הטיפול ל”שפת” הילד , וכך הן משלבות משחק ככלי עזר בהבנת מונחים בסיסיים בטיפול וביישומם . בדומה לכך , בטיפול בטראומה עם ילדים צעירים , האמצעי המרכזי , כלומר החשיפה הממושכת לאירוע הטראומטי , הוא לרוב שחזור האירוע במשחק ובציור ) פרק . ) 8 בדרך זו המשחק מאפשר לילד להתמודד עם החרדה באופן מותאם התפתחותית . נוסף על כך , מכיוון שעם מטרות הטיפול הקוגניטיבי נמנים פיתוח מיומנויות של פתרון בעיות , התמודדות בין-אישית ותחושת מסוגלות , הרי השימוש במשחק – המאפשר לילד לתרגל מיומנויות אלו – עולה בקנה אחד עם מטרות הטיפול . עם זאת , יש כמה הבדלים חשובים בין תפיסת המשחק בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לתפיסתו בתאוריות פסיכודינמיות ותאוריות הומניסטיות . הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אינו מתמקד בניתוח , בהבנה או בשיקוף של תכנים לא-מודעים העשויים לבוא לידי ביטוי במשחק . כפי שבעבודה עם מבוגרים טיפול זה אינו מייחס משמעות מרכזית לתכנים הלא-מודעים שתסמיניו של המטופל עשויים לייצג ) לדוגמה , מדוע מטופל סובל ממחשבה אובססיבית דווקא בהקשר של מזון , ) כך המשמעות הלא-מודעת של אלמנטים במשחק של הילד אינה במוקד הטיפול . הבדל נוסף נוגע למידת האקטיביות וההכוונה של המטפל ולמידה שהמשחק הוא מכוון-מטרה . בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי , המשחק בדרך כלל אינו משחק חופשי ודמיוני אלא משחק מובנה שנועד ללמידה . אמצעיו נבחרים על ידי המטפל והמטופל יחד , ובעת המשחק נעשה עיבוד

דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help