|
|
Page:13
השימוש בו בהכשרת מנהלים . זאת ההזדמנות להודות לידיד ותיק זה על סיועו בניסוח שיטתי ומוקפד של הרעיונות הראשונים ועל התמיכה והעידוד שהעניק לי מלוא חופניים . כמה משפטים מאותו מאמר משולבים בפרק הראשון , ורוח הדברים מצויה ברקע הספר ונשמעת בכמה משפטים בפרק האחרון . בסוף שנות התשעים של המאה העשרים התוודעתי לתגליות ולפיתוחים בתחום החשיבה היוצרת המעשית , ובעיקר לעבודתם של גנריך אלטשולר ( מייסד שיטת — TRIZ ראשי תיבות ברוסית : תאוריה של פתרון בעיות יצירתי ) ושל תלמידיו , ולפיתוחים המאוחרים שנעשו בה בישראל ובמקומות אחרים בעולם . מיד צדה את עיני הקרבה הרבה של מתודות החשיבה התלמודיות לעיקרי הרעיונות של , TRIZ כגון גילוי הסתירות ויישובן וכן הפעלת אנלוגיה חדשנית . הספרות הכתובה והעושר שהאינטרנט מזמן היו לי מקור של חדווה ושל לימוד וסייעו מאוד לעבודתי . תרמו לכך גם הקשרים שיצרתי עם חוקרי TRIZ בחברת Ideation International שבסאותפילד ( ליד דטרויט , מישיגן , ( ובעיקר עם מייסד החברה ומנהלה ציון בראל . היו לנו שיחות מעמיקות והוא שיתף אותי בשיחות ועידה עם מומחים שונים , בהם זאב הד מחברת הממציאים ( Invent Resources , Inc . ) IRI שבבוסטון , מסצ'וסטס . הערותיו המאירות של ידידי אוריאל סייעו לי להבהיר את מטרות הספר ואת מבנהו כפרישה מסודרת של אופני החשיבה היוצרת שהתפתחה בתלמוד . הצבתי לי שלוש שאלות עיקריות : . 1 מה הן מתודות החשיבה היוצרת ( החדשנית ) של התלמוד וכיצד הן פועלות ? . 2 אילו "רווחים" הפיקו חכמי התלמוד מהפעלת המתודות הללו ? . 3 האם אפשר להאיר את עבודתם של חכמי התלמוד בהצבעה על השימוש שנעשה במתודות כאלו בתקופות שונות של התפתחות התרבות האנושית ? אפיון דרכי החשיבה בתלמוד בדרך כלל אין בתלמוד הצגה פורמלית של שיטות חשיבה ופירוש , ושיטות אלה מובלעות בתוך הפתרונות שניתנו לבעיות קונקרטיות . עם זאת , בכמה סוגיות מופיע תיאור גלוי וישיר של שיטת החשיבה והטיעון הדיאלוגית ושל
|
|
|