sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

התקופה אינה משקפת את האינטואיציות העשירות שהיו למשוררים בדבר אופיה הריתמי של שירתם , ושהמחקר המסורתי אף לא ניסה להתמודד עם בעיה זו . פרק זה מבקש לחקור גזרה צרה של תחום זה , בתקווה שהוא פותח פתח צר כקופה של מחט , שיורחב בעתיד לרוחב פתחו של אולם . חוקרים בני דורנו התפעלו מהמגוון הרחב של משקלים קלסיים המופיעים בשירי משוררים אחדים . העבודה שלפנינו משנה את נקודת התצפית : היא מצביעה על כך , שהמשוררים אינם משתמשים במשקלים השונים בתדירות שווה ; רובם המכריע של השירים נכתבו בשני משקלים בלבד , המרובה והשלם , עם עדיפות מרחיקת לכת למרובה . אין בפואטיקה האקספליציטית של התקופה שום הצדקה להעדפה מעין זו ; וגם המחקר המסורתי מתעלם מבעיה זו , אף כי הממצאים המוגשים כאן מבוססים על האנתולוגיה של שירמן ועל טבלאות המשקלים שירדן הוסיף למהדורות שירי התקופה שההדיר . בהמשך הפרק נעשה ניסיון להציע תהליכים קוגניטיביים שיש בהם כדי להסביר את האינטואיציות המסתתרות מאחורי העדפות אלה . ביסודם מונחים חוקי הפרצפציה שנוסחו על ידי פסיכולוגיית הגשטאלט והתכונות של הזיכרון קצר הטווח הפועל באופנות האקוסטית והמוגבל בתכולתו ב"מספר המאגי שבע פלוס או מינוס שתיים . " מסתבר שאותם עקרונות קוגניטיביים עצמם עשויים להסביר אינטואיציות של קוראים בני זמננו לגבי תופעות השונות מאוד באופיין בתחום המשקל הסילבו-טוני הנהוג בשירה העברית החדשה ובמספר ניכר של שפות מודרניות . הפואטיקה ההיסטורית , בשלוש רמותיה , עניין רב לה במעבר הקונוונציות הספרותיות מלשון ללשון , מארץ לארץ , מתרבות לתרבות . ברמה הראשונה מדברים בדרך כלל על נדודי מוטיבים , על השפעות , על שאילת קונוונציות . ברמה השנייה והשלישית מדברים על דינמיקה מורכבת יותר : על מגעים בין תרבותיים , על הספרות והתרבות כעל "רב מערכת , " שבה לא רק פריטי קונוונציות , כי אם צפנים ומערכות צפנים נעים בתוך הרב מערכת מהמרכז לשוליים ומהשוליים למרכז ; ויסודות ומערכות יסודות שבשוליים של רב-מערכת אחת , למשל , נעים אל מרכזה של רב מערכת אחרת ( עיין , למשל , Even p sn . ( Zohar , 1 978 השישי של ספר זה יוצא מההנחה , שקונוונציות לא רק עוברות מארץ לארץ או מרב-מערכת לרב מערכת : הן גם נוצרות . פרק זה מוקדש לתהליכים הקוגניטיביים והפסיכואנאליטיים שיש בהם כדי להסביר את היווצרותם של קישוטים וקונוונציות , הן בתחום התימטי והן בתחום הצורני . מה מקורן של הקונוונציות הספרותיות ? חוקרי הפואטיקה ההיסטורית נוטים לדבר על השפעות . עוזי שביט , בדברו על החרוז הדקטילי האנגלי , מדבר

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help