sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

היהודי במזרח אירופה , נשארו בעינם ביטויי אי שוויון בין נשים וגברים ונשארה העמדה הנחותה של הנשים , רווקות כנשואות . אי השוויון התבטא ביצירה מחדש של אלמנטים מסורתיים , פטריארכליים , ביחסים בין נשים לגברים , ובמקרה זה בין נשים אשר ציפו לשינוי בחייהן לבין גברים אשר מימשו ציפיה זו . אי השוויון התבטא בכל תחומי החיים . בעבודה התרכזו הנשים בעיסוקים נשיים מסורתיים . רובן המכריע לא הגיעו לעבודת כפיים יצרנית , שהיא אשר נחשבה לעבודה המשחררת , היוצרת את האדם החדש . עבודת הנשים היתה זמנית ובלתי מקצועית , בדרך כלל , ולפיכך גם הכנסתה זעומה . מסלול חייהן האישיים נשאר צמוד למשפחה על חלוקת התפקידים המקובלת בתוכה . גיל הנישואים הממוצע לנשים אשכנזיות בארץ היה . 25-24 גיל זה , הדומה לגיל הנישואים במזרח אירופה באותו זמן , אינו נחשב לגיל צעיר דווקא , אולם אינו מותיר תקופה ארוכה של חיים עצמאיים לפני הנישואים . הנשים הנשואות הפסיקו בדרך כלל לעבוד וניהלו חיי משפחה ביחידות פרטיות , נבדלות . מבחינה חברתית פוליטית היו הנשים פאסיביות , בניגוד בולט למעורבות הרבה בקרב הגברים . הבעיה העומדת בפנינו , קרי הרפרודוקציה של אי השוויון בין המינים , מחריפה אם נתמקד בתנועת העבודה . בניגוד לארגוני עובדים בחברות קפיטליסטיות אחרות , הרי בהסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל היוו הנשים אחוז גבוה יחסית מכלל החברים . ב 1926 הן היו 35 . 3 ° / 0 מבין חברי ההסתדרות בערים , ובשנת . 45 % - 1933 אחוז זה כולל הן את הפועלות השכירות שהיו חברות הסתדרות , והן את הנשים הנשואות לפועלים , שעבדו במשק ביתן בלבד . הכוח הכלכלי והפוליטי שההסתדרות הצליחה לצבור מאז היווסדה ב , 1920 והמשקל הכמותי של הנשים בתוכה , לא סייעו לשיפור מעמדן . לא רק שההסתדרות לא מנעה התפתחות של אי השוויון , להיפך , היא אף מילאה תפקיד פעיל בתהליך זה . השפעתה התבטאה , כפי שנראה להלן , בהכוונת נשים דרך לשכות העבודה ההסתדרותיות לעיסוקים נשיים מסורתיים , בחתימה על הסכמי שכר ששכר הנשים בהם היה באופן שיטתי נמוך משכר הגברים , במדיניות תעסוקה אשר בעיתות שפל העדיפה עבודת גברים על פני עבודת נשים נשואות , בהקמת מוסדות מרכזיים שבהם היה ייצוג קטן ביותר לנשים , ללא כל יחס למשקלן בין חברי ההסתדרות , ובהתעלמות גמורה מן הצרכים של הנשים שעבדו במשק ביתן . אפשר להמשיך ולשאול , כיצד קרה ששירותיה של תנועת העבודה - ארגונים כלכליים ופיננסיים , קואופרציות יצרניות וצרכניות , שירותי בריאות והבראה , עיתון והוצאת ספרים ועוד - שירתו בעיקר את הצרכים של הגברים העובדים . ההסתדרות כמעט שלא הקימה ארגונים ושירותים המותאמים לתנאים המיוחדים של הנשים שבהסתדרות , בין אם מדובר בתנאים הנובעים מהעיסוקים הנשיים - עבודות שירות או עבודות במקומות קטנים , מפוזרים , שבהם יחסו של המעסיק יותר כפייתי ופאטרנאליסטי - ובין אם מדובר בתנאים ובצרכים המיוחדים של נשים העובדות במשק ביתן . הכוונה בחיבור זה היא להבהיר מדוע הנשים נשארו בשוליים של תהליכי השינוי

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help