|
|
Page:9
פתח דבר לפני מספר שנים קראתי לראשונה את ספרה של עדה מימון , תולדות תנועת הפועלות , אשר ראה אור ב . 1929 להפתעתי התברר לי כי הנשים בתקופת היישוב היו רחוקות מאוד מהמעמד אשר מיוחס להן בדרך כלל . בדפי ספרה של עדה מימון מצאתי שהנשים נאבקו קשה כדי לעבוד בחקלאות , בסלילת כבישים ובבניין . הן שאפו לחדור לעולם של יצירה ופעילות , אך למעשה נשארו בשולי עולם זה . באותו זמן נעשיתי אני מעורבת בבעיית אי השוויון של נשים בחברתנו . נוכחתי לדעת עד כמה מיתוס העבר שזור בוויכוח על אי השוויון של ההווה . נתקלתי בטענה שאצלנו אין כלל בעיה של מעמד האשה - עובדה : לפני קום המדינה לא היה כל הבדל במעמדם של נשים וגברים . נתקלתי גם בטענה אחרת : מאחר שבעבר , בתקופת היישוב , הושג השוויון , הרי אם איננו קיים היום , נראה ששוויון בין נשים וגברים אינו אפשרי ; אולי הוא נוגד את הטבע או אפילו את רצונן של הנשים עצמן . טיעונים אלה ודומיהם עשו שימוש בשוויון המדומה של העבר על מנת לחסום בהווה התקדמות לקראת שוויון של ממש . אי לכך היה לי חשוב לערער את מיתוס העבר . אולם , תוך כדי הנסיון לשבור את המיתוס ולהציג את מעמדן של הנשים כפי שאכן היה , חשתי שאני עושה טעות חדשה . התיאור היה מדויק - רוב הנשים היו בין המנקות , התופרות והאחיות , ולא בין החורשים , הבונים והסוללים ; אולם משהו יסודי בהווייתן הלך לאיבוד בתיאור החדש . מתוך רצון להבהיר כי רבים מההישגים המיוחסים לנשים בתקופת היישוב היו בבחינת מיתוס בלבד , נדחקו מן התמונה גם שאיפותיהן ומאבקיהן , התקוות המשותפות שלהן והתמיכה ההדדית שנתנו זו לזו , הפעילות הענפה וההתארגנות התנועתית . אלה גם הדברים החשובים לנו כיום - לא מיתוס של שוויון שמעולם לא הושג , הבולם את שאיפותינו אנו , אלא הכרת השאיפות והמאבקים של הנשים שקדמו לנו , למען נלמד מהם . ברצוני להודות לכמה מהאנשים שעזרו לי בעבודה על חיבור זה . תודה לעובדי ארכיון העבודה על היחס החם והעזרה הרבה שהגישו לי בעת עבודת המחקר שקדמה לחיבור זה , ותודה חמה למוסיה ליפמן ולאילן גל פאר על העניין הרב שגילו בעבודתי בעת המחקר ולאחר מכן . כמו כן ברצוני להודות לברברה סבירסקי , לשלמה סבירסקי ולחנה שם טוב על הסיוע הרב והחברי שהגישו לי בשיחה , בעצה , ובנכונות לקרוא , ולחזור ולקרוא , נוסחים קודמים של חיבור זה . תודה מיוחדת ליוכבד בת רחל ולאברהם תרשיש על הזמן שהקדישו לי בשיחה ובקריאה , ועל הערותיהם החשובות . לכרמלה בן שחר ברצוני להודות על ההדפסה המעולה והמסורה של כתב היד . הוצאת הקיבוץ המאוחד סייעה רבות בהבאת הספר לדפוס . במיוחד ברצוני להודות לח' יצחק בן אהרון אשר ללא עזרתו הרבה לא היה הספר רואה אור , וכן לצביקה דרור על התמיכה והעידוד לכל אורך הדרך . הנאה מרובה נהניתי מעבודת העריכה של שלומית אביאסף אשר הביאה רגישות ועין בוחנת לכתב היד והרבה תודות לה על כך .
|
|