sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

אלה החשים באבידה ביתר חריפות מכל אדם אחר , עולה בידם ליישב אפילו חורבן כה עצום . בבית הכנסת שנעשה בית כנסת של תצוגה , הוא בית הכנסת של וילניום , שהיה לפנים ה'כארשול' ( בית הכנסת המקהלתי ) של וילנה , יש היום מימין לארון הקודש לוח זיכרון שכמותו תמצא כמעט בכל בית-כנסת אשכנזי בעולם , אלא שבלוח שבווילנה נרשמו רק שמותיהן ותאריכי מותן של העיירות שבסביבה , ולא יום השנה של כל יהודי שנרצח . בלאו הכי לא היה די מקום לכל השמות האלה , לא על אותו קיר ולא על כל קיר אחר . כיוון שהיקף ההשמדה היה כה גדול , לא היה מנוס מקיצורי דרך . מדי שנה , ככל שמידלדלות שורות הזוכרים עדיין , והנותרים כבר פניהם אל חיי עולם שלהם , כן נעשה סיפורה של השמדת העיר - תהא זאת וילנה , וארשה , לודז / ביאליסטוק או כל עיר אחרת - יותר פשוט בהרבה , ומופיעים גיבורים כדי להעניק לסיפור מובן מקיף . מכאן , שכאשר יהודים מקיימים אבל ציבור , הם משמרים את הזיכרון הקיבוצי של האסון הקיבוצי ; אך בנהגם כך הם חוזרים ונקלעים למערכות סמליות ולפעולות טקסיות , אשר בהכרח מעמעמות את ייחודו של האירוע ואת הסתירות שבו , שאין להן כפרה . פעם נתגלגלה לידי הזכות לשאת דברים לפני ה'לאנדסמאנשאפט' של וילנה באחד מכינוסיהם . בתור טקסטים לדרשה שימשו לי שירי זמר מגיטו וילנה ומתיאטרון הגיטו . אחרי סיום התכנית ניגש אליי פרטיזךלשעבר . בהיותו בגיטו , ב , 1942 הוא הדביק כרזות נגד הקמת תיאטרון , אבל עכשיו נפנה להרהר שנית בדברים . הוא תפס שכל אותם הימנונות , קינות , שירי ערש ולחני אהבה , וקטעי תיאטרון ששרתי - שימשו , כנראה , לפשר בין שני הקטבים של חיי הגיטו : התחושה שיש צורך בפעולה נחרצת , המבוססת על הידיעה שהשמדת העם ממשמשת ובאה , מכאן , והתגובה הפנימית של אלה שהפכו את תרבות היידיש והעברית לביטוי לגורל המשותף ולתקוות התחייה . אחרי הכול , סיכם , אולי היה התיאטרון צורה לגיטימית של התנגדות . נושא ההתנגדות , העמידה על הנפש , עלה גם בסמינר קטן על אודות השואה , שניהל אבא קובנר בניו יורק , ב 14 במאי . 1979 משנשאל על התנגדותו החד משמעית של זליג קלמנוביץ' ללוחמי הגיטאות , החוויר אבא קובנר - ואז סיפר על שתי פגישותיו החשאיות עם "נביא הגיטו . " היה זה בוודאי מחזה מיוחד במינו : ציוני רדיקאלי צעיר , ממנהיגי 'השומר הצעיר , ' תנועת הנוער הציונית שמאלית , מבקש , בטרם צאתו למיבצע נועז , הרה תוצאות לחיים ולמוות בשביל כלל הציבור , את אישורו של מלומד יהודי בגיל העמידה . "קעגן אזא רשעות קען מען ניט גיין מיט כוח , " טען קלמנוביץ : ' "נגד רשעות כזאת אין יכולים לצאת בכוח . כוחנו הוא בהעדר הכוח שלנו . גורלנו נגזר להיות ככל זרע אברהם אבינו . " מדהימה אף יותר מזה הייתה הודאתו של קובנר שאילו היה באותה עת גדול בעשר שנים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help