|
|
Page:12
קרים לכת של אמידים ועשירים דווקא . שינוי מרחיק לכת היה גם ביחסם של חברי הכת לרוב הרבני ביהדות . השינוי הניכר ביותר התרחש בתחום הלאומי . באלף השנים הראשונות של הכת לא היתה לקראים היסטוריה מדינית , והם לא נלחמו ולא הקימו ממלכות כמו השומרונים , הכוזרים והפלאשים . בתחום התרבות , לעומת זה , היתה חשיבותם רבה , ובימי הביניים היו מהם שנמנו עם חשובי הפילוסופים והסופרים , מפרשי המקרא והמדקדקים היהודים . השינוי התרחש בעת החדשה כאשר הקימו הקראים תנועה קראית לאומית במזרח אירופה , והצהירו שאין הם יהודים . במלחמת העולם השנייה אף היו קראים ששיתפו פעולה עם הנאצים , והנאצים אמנם לא נגעו בהם לרעה בזמן השואה . השינוי הגאוגרפי גם הוא מסימניה המובהקים של ההיסטוריה הקראית . בכל תקופה היה מרכזה של הכת בארץ אחרת . שורשיה בחבלי הארץ שממזרח לחידקל , ובעיקר בפרס . 'תור הזהב' שלה היה בירושלים , קודם שבאו הצלבנים . למן המאה השתים עשרה ועד המאה השש עשרה היתה ביזנטיון , ואחר כך תורכיה , מרכז הכת . בעת החדשה עבר המרכז לחצי האי קרים ולמזרח אירופה , ובמאה העשרים חזר המרכז למזרח התיכון — תחילה למצרים ואחר כך למדינת ישראל . שמותיהם של המרכזים האלה הם שמות שערי הספר הזה . העיסוק בהיסטוריה הקראית אינו חדש . זה מאתיים שנה עוסקים בה יהודים ( רבניים וקראים ) ונוצרים . בשנים האחרונות חוללו החוקרים צבי אנקורי , משה גיל וחגי בן שמאי מהפכה בהבנת ההיסטוריה הקראית , ותודתי נתונה להם ולחוקרים רבים אחרים בארץ ובחוץ לארץ . המהפכה הזאת עדיין נמשכת . פתיחת אוסף פירקוביץ' בסנט פטרסבורג לפני החוקר הישראלי מבטיחה גילוי של עוד חומר רב , שירחיב ויעמיק בוודאי את הבנתנו בתולדות הקראים . העבודה הזאת אינה הניסיון הראשון לכתוב את ההיסטוריה הקראית בכללותה . למן המאה השמונה עשרה עוסקים ספרים רבים בתולדות הקראים , ואלה הם : ארח צדיקים , ספרו של הקראי שמחה יצחק בן משה לוצקי , שנכתב במחצית הראשונה של המאה השמונה 1 עשרה ; זכר צדיקים , ספרו של הקראי מרדכי בן יוסף סולטנסקי , 2 שנכתב בראשית המאה התשע עשרה ; תולדות הקראים , ספרו של
|
|