|
|
Page:8
האמנותית , למרות חשיבותם האמוציונאלית וההיסטורית . אכן , לא עברו שנים מועטות לאחר ' 1948 והדור הספרותי הצעיר , שהרבה נפגע מן הריקנות שפגעה בלבו , הן עקב הנסיבות המיוחדות בארץ גופה והן מהלך הרוח בבירות אירופה ואמריקה , פנה אל 'העולם הגדול , ' כדי שייבנה מן התנודה הספרותית העולמית הכבירה אשר ללא הרף בישרה על חליפות ועל תמורות . דרך שני צינורות היתד . הספרות העברית יונקת ממקורותיו הספרותיים של 'העולם הגדול . ' האחד הוא הצינור האמריקני . הלשון האנגלית נפוצה מאוד בקרב הנוער הלומד שבארץ , ומבול של ספרים ניתך מארצות הברית של אמריקה למדינה העברית . הסיפורת של 'הדור האובד' — המינגוויי , מיילר ואחרים לאחר מלחמת העולם השנייה — מצאה לה מהלכים רבים בין מספרים ומבקרים עברים צעירים בישראל : משך הסטאקאטו הלשוני של המינגוויי , מחד גיסא , שדומה היה מחזיר לעולם איזו רעננות פרימיטיבית חריפה , הנשפעת מן הנבכים האינסטינקטיביים של חיוניות פיסית ורוחנית ומשווה שוב על החיים מן הטעם הקיומי שאי שם ואי אז אבד לאדם , ומאידך גיסא — קסמה הציניות השכולית של נורמאן מיילר וגרוריו , שכביכול יצאו לחשוף את מערומיו של האדם המתנוון בעולם שלאחרי מלחמת העולם ולהכריז על רקבונו שאין לו תקנה . משהו מן ה'אתגר' היה לו לדור הספרותי העברי הצעיר לצאת בסיפורת שלו בעקבותיהם של הללו , אם כי כל ניסיון מציאותי מיידי וישיר לא היה לו בידו , לא מן עולמו האינםטינקטיבי הפרימיטיבי של המינגוויי ולא מן עולמו המנוון של מיילר . החוויה האמנותית הסיפורית של הדור — והמדובר ברוב הדור הצעיר בשנות החמישים — לא היתה כנה למדי , כי לא היתה ריאלית למדי : כל השארת נפש אמנותית לא ניתנה לה מגורלה . כנגד השפעה אמריקנית זו נפתח צינור השפעה אחר , יסודי יותר ורציני יותר , וגם פוגע יותר , בספרות העברית בשנות החמישים . בחוגים מסוימים שבארץ עדיין היתה מהלכת אותה פסימיות אסתיטית של שופנהואר וניצשה משכבר , המסתורין הרומאנטי משירתו של גיאורגה וממשנתו הפסיכית של קארל
|
|
|