|
|
Page:10
לנו לשפוט , לא היתה ההשקפה שייצג אותה פילון עניין אלא לחוג מצומצם ביותר , ואף אותה מזיגה שייצג לא היתה שלמה כלל' כי אמנם פילון יהודי נאמן היה , אולם נראה שלא היד . בקי ביותר בתורת עמו . אין הדבר צריך לאמר , 1 שבימי המאה התשע עשרה גדולה היתה הרבה יותר מידת השתתפותם של היהודים בחיי הכלל של גרמניה וארצות אירופה בכלל ( והוא הדבר באמריקה של ימינו ) ממידת השתתפותם בתקופת הריניסאנס באיטליה . אולם במאה התשע עשרה היו שני היסודות , איש התורה ואיש החכמה והמדע , נפרדים זה מזה ביהדות הפרדה מוחלטת' מלבד מיעוט קטן של משכילים מקצועיים ! וממש קשה להעלות בזברון דוגמת מופת , שחוקר במדעים נמצא גם תורני גדול , או שפילוסוף היה גם פרשן , ואפילו מבין אלה ( והם מועטים ) מי שלא נפגמה בלבו האמונה השלמה ביהדות . ואילו באיטליה של ימי הריניסאנס מצאנו אותה מזיגה מיוחדת שעלתה יפה , ושהיא אף כיום שאיפתם של רבים , בלי שתבוא על הגשמתה . היהודים בתקופת הריניסאנס , שתירגמו את אבן רושד , שהצטיינו כרופאים , שחקרו באסטרונומיה , שכתבו מחזות , שביימו בתיאטראות וחיברו מוסיקה , כולם , כמעט ללא יוצא מן הבלל , לא זו בלבד שהיו יהודים נאמנים , אלא אף היו פעילים בחיי הרוח של ישראל , הגו עברית ועסקו בתורה ושקלו וטרו בהוויות התלמוד . רופאי האפיפיור , שטבלו עטם בלשון האיטלקית ויצרו בספרותה ודשו בחקירות של מדע , שימשו גם בכתר של רבנים לקהל עדתם . המחזאי ומנהל הלהקה התיאטראלית — משורר עברי שכן בקרבו , אף בנה בית כנסת וחשיבות יתרה נודעה לו בתולדות הספר העברי והאיטלקי . הממונאים היהודים , שנשאו ונתנו בחוג החצר של מדיצ'י בפיךנצי , היו שוחריה של הספרות העברית , ומהם אף יוצרים בה . ואולי היתה זו התקופה האחת והיחידה בהיסטוריה , חוץ מתקופת השלטון הערבי ( שבה שררו תנאים שונים מאלה , ובכללם קרבת הלשון והתרבות ) שבה לא השפיעה קליטת התרבות הכללית השפעה הרסנית על חיי הרוח היהודיים . לצערנו נפגם קו המזיגה על ידי הריאקציה הקאתולית מזה ומשטר הכלא של הגיטו מזה , ובסופה של התקופה הנתונה לדיוננו ניכרת כבר נסיגה מובהקת . בדרן"כלל היה היהודי האיטלקי במאה השבע עשרה פחות איש תרבות , הן במובן היהודי והן במובן האירופי , מאבותיו במאות החמש עשרה והשש עשרה . לאור האמור צריר הייתי להרחיב את היקף ספרי זה על התקופה הפותחת במאה השלוש עשרה ( ידואצ'נטו , ( ' שבה היתה התרומה היהודית גדולה ביותר , ועד לתחילת המאה השבע עשרה ' ) םיאיצ'נטו , ( " שאז היתה תרומתם אופיינית ביותר , כלומר , מימי
|
|