sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

לנו לשפוט , לא היתה ההשקפה שייצג אותה פילון עניין אלא לחוג מצומצם ביותר , ואף אותה מזיגה שייצג לא היתה שלמה כלל' כי אמנם פילון יהודי נאמן היה , אולם נראה שלא היד . בקי ביותר בתורת עמו . אין הדבר צריך לאמר , 1 שבימי המאה התשע עשרה גדולה היתה הרבה יותר מידת השתתפותם של היהודים בחיי הכלל של גרמניה וארצות אירופה בכלל ( והוא הדבר באמריקה של ימינו ) ממידת השתתפותם בתקופת הריניסאנס באיטליה . אולם במאה התשע עשרה היו שני היסודות , איש התורה ואיש החכמה והמדע , נפרדים זה מזה ביהדות הפרדה מוחלטת' מלבד מיעוט קטן של משכילים מקצועיים ! וממש קשה להעלות בזברון דוגמת מופת , שחוקר במדעים נמצא גם תורני גדול , או שפילוסוף היה גם פרשן , ואפילו מבין אלה ( והם מועטים ) מי שלא נפגמה בלבו האמונה השלמה ביהדות . ואילו באיטליה של ימי הריניסאנס מצאנו אותה מזיגה מיוחדת שעלתה יפה , ושהיא אף כיום שאיפתם של רבים , בלי שתבוא על הגשמתה . היהודים בתקופת הריניסאנס , שתירגמו את אבן רושד , שהצטיינו כרופאים , שחקרו באסטרונומיה , שכתבו מחזות , שביימו בתיאטראות וחיברו מוסיקה , כולם , כמעט ללא יוצא מן הבלל , לא זו בלבד שהיו יהודים נאמנים , אלא אף היו פעילים בחיי הרוח של ישראל , הגו עברית ועסקו בתורה ושקלו וטרו בהוויות התלמוד . רופאי האפיפיור , שטבלו עטם בלשון האיטלקית ויצרו בספרותה ודשו בחקירות של מדע , שימשו גם בכתר של רבנים לקהל עדתם . המחזאי ומנהל הלהקה התיאטראלית — משורר עברי שכן בקרבו , אף בנה בית כנסת וחשיבות יתרה נודעה לו בתולדות הספר העברי והאיטלקי . הממונאים היהודים , שנשאו ונתנו בחוג החצר של מדיצ'י בפיךנצי , היו שוחריה של הספרות העברית , ומהם אף יוצרים בה . ואולי היתה זו התקופה האחת והיחידה בהיסטוריה , חוץ מתקופת השלטון הערבי ( שבה שררו תנאים שונים מאלה , ובכללם קרבת הלשון והתרבות ) שבה לא השפיעה קליטת התרבות הכללית השפעה הרסנית על חיי הרוח היהודיים . לצערנו נפגם קו המזיגה על ידי הריאקציה הקאתולית מזה ומשטר הכלא של הגיטו מזה , ובסופה של התקופה הנתונה לדיוננו ניכרת כבר נסיגה מובהקת . בדרן"כלל היה היהודי האיטלקי במאה השבע עשרה פחות איש תרבות , הן במובן היהודי והן במובן האירופי , מאבותיו במאות החמש עשרה והשש עשרה . לאור האמור צריר הייתי להרחיב את היקף ספרי זה על התקופה הפותחת במאה השלוש עשרה ( ידואצ'נטו , ( ' שבה היתה התרומה היהודית גדולה ביותר , ועד לתחילת המאה השבע עשרה ' ) םיאיצ'נטו , ( " שאז היתה תרומתם אופיינית ביותר , כלומר , מימי

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help