sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ט

של רוזנצווייג . השקפת העולם שלהם היתה זו הליבראלית הרחוקה מכל דת , שמצאה את ביטויה הספרותי בעיתונים הליבראליים הגדולים , כגון ה'פראנק פורטר צייטונג , ' אשר סיפקו ליהודים את מזונם הרוחני . הבנה כלשהי מעמיקה של האמונה היתה מעבר לאופקם של העיתונים הללו ומעבר לאופקם של היהודים המשכילים בגרמניה בהתחלת המאה העשרים . והנה אירע כאן המקרה המוזר' שקבוצה של יהודים צעירים , ידידיו וקרוביו של רוזנצווייג , הרגישו פתאום שהתעורר בהם הצורך הדתי , שעליהם ' לצאת מן העולם של הפראנקפורטר צייטונג , ' ולחזור ולבנות את עולמם הרוחני כעולם של אמונה . בתוך הקבוצה הזאת היה רוזנצווייג זמן מה המפקפק . עולמו הרוחני היה מושרש בפילוסופיה האידיאליסטית הגרמנית . הוא הכין באותו הזמן מחקרים על שלינג והגל , אשר הקנו לו , כשהופיעו , שם נכבד . מחקרו 'תכנית השיטה הראשונה של האידיאליזם הגרמני' היה תרומה נכבדת להבהרת הקשרים שבין שלינג והגל . רוזנצווייג פקפק זמן רב אם לבצע את הקפיצה מן האידיאליזם הפילוסופי אל האמונה . בשבעה ביולי 1913 היתה לו שיחה , שארכה לילה שלם , עם ידידו א 1 יגן רוזנשטוק ( שנעשה אחר כר להיסטוריון' לסוציולוג ולפילוסוף חשוב ) על האמונה . אין אנו יודעים את פרטי השיחה ; רק זאת נדע , שהיא נסבה גם על התפילה . רוזנשטוק טען שגם האדם בן זמננו , כשהוא נתון במבוכה נפשית , יכול להתפלל , והעובדה הזאת , שאיש מדע כמו ר 1 זנשט 1 ק התייחס בכובד ראש כזה אל האמונה , שינתה את השקפת עולמו של רוזנצווייג מיסודה . מהפכה פנימית אדירה התחוללה בו . הוא כותב : 'יכול אני לאמר , שרק מאז יודע אני מה פירושם של החיים , פירושם של חיים עם בני אדם . ' האמונה כבשה את רוזנצווייג . אבל איזו אמונה ? חברו תזנשטוק ושני הדודנים ארנברג , כל אותה קבוצה של צעירים יהודים שנכבשו על ידי האמונה , היו תמימי דעה בכך , שהיהדות מתה ואיננה יכולה להרוות עוד את הצימאון הדתי , והם התנצרו ; ואחד מהם , האנס ארנברג , נינו , כמו פראנץ רוזנצווייג , של שמואל מאיר ארנברג t נעשה אפילו לכוהן נוצרי . כשנכבש אפוא רוזנצווייג לאמונה , היה מלכתחילה מובן להם מאליו , שגם הוא ילד באותה הדרך ויהיה לנוצרי . הוא התנה רק תנאי אחד ל הוא רוצה להתנצר כיהודי ומתוך יהדותו , לא כאפס מבחינה דתית , אלא כאיש המסיק , כפי שסבר , את המסקנה ההגיונית מתוך היהדות גופה . הלא כך ראה גם פאולום Samuel Meyer Ehrenberg ( 1773-1853 ) *

מוסד ביאליק

מכון ליאו בק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help