|
|
Page:ח
' כוכב הגאולה' הוא ניסיון של תיאולוגיה של היהדות' והריהו , בדורות האחרונים , הניסיון החשוב ביותר בתיאולוגיה שלנו . אך כוכב זה לא נפל פתאום מן השמים . רוזנצווייג לא גדל באווירה יהודית . העניינים שהעסיקו אותו בזמן נעוריו היו בעיקר ענייני האמנות , המוסיקה , הציור . כיצד הגיע יהודי צעיר זה דווקא לכתיבת תיאולוגיה של היהדות ? זה , אחד הפרקים המרתקים ביותר בהתפתחותו של יהודי באותו הדור : התפתחות של צעיר שגדל בתוך עולם ספוג תרבות , אך רחוק מאוד מכל עניינים שבאמונה , ונכבש פתאום לאמונה , ומשנכבש הוא מחליט לעבור לנצרות , ופתאום , על סף ההתנצרות , הוא חוזר בו , שב אל יהדותו , מתעמק בר , עד לידי כך שיוצר הוא תיאולוגיה של היהדות . אהרי ההתפתחות הזאת נוכל לעקוב במכתביו , שפור סמו אחרי מותו בשנת 1935 על ידי ע . א ; סימון ועל ידי אשתו של רוזנצווייג בכרך גדול של 743 עמודים ( קטעים מן המכתבים תורגמו לעברית בספרו של נחום גלאצר : פראנץ רוזנצווייג' חייו ומעשיו , תשי . ( ט" ביום 2 בנובמבר — 1909 רוזנצווייג היה אז בן — 23 כותב הוא מכתב אל הוריו , שבו נמצא את הסימנים הראשונים לכך , שחל בו שינוי גדול ושהוא החליט להתייחם בכובד ראש אל שאלות האמונה . באותו הזמן התנצר קרובו , האנס ארנברג . הוריו של רוזנצווייג כתבו לבנם , שהם רואים בהתנצרות זו עניין של ביזיון . רוזנצווייג עונה להם מתוך התרגשות , שהוא בעצמו יעץ לקרובו להתנצר . האנם , כך הוא כותב , הרגיש בלבו את הצורך להשתייכות דתית אמיתית , ומכיוון שהוריו הזניחו את חינוכו הדתי היהודי ומנעו ממנו את ידיעת הדת שבה נולד — מוטב , לפחות בדיעבד , שבשביל ילדיו תהיה לו דת המספקת את צרכיו . דת משה , ה'קונפסיוך , התרוקנה מכל תוכן ואיננה אלא ענין של השתייכות רשמית . האם תוכל השתייכות משרדית זו לספק צרכים דתיים אמיתיים ? רוזנצווייג משווה את דת משה שהתרוקנה מתוכנה לארנק כסף ריק , וכותב להוריו : 'אם יש לי ברירה בין ארנק ריק לבין חופן יד מלא כסף , האם אבחור בארנקי' והוא ממשיל : 'אנו נוצרים בכל הדברים , חיים במדינה נוצרית , מבקרים בבתי ספר נוצריים , קוראים ספרים נוצריים , בקיצור : כל תרבותנו בנויה על יסודות נוצריים . ולכן קל לו מאוד למי שאין לו מעצורים מיוחדים להסיק את המסקנה ולקבל עליו את הנצרות . ' היהדות נעשתה לארנק ריק , מפני שהבית היהודי התרוקן מתוכנו ! הילד היהודי הגדל צריך לראות את היהדות בעיניו , לטעום אותה בפיו , לשמוע אותה באוזניו ; הדת צריכה להיות חתומה בבשרו . וכל זה אינו בנמצא עוד ביהדות הגרמנית , באותם החוגים העשירים שעמהם נמנו הוריו
|
|