|
|
Page:10
בבית עולמנו - נשלןף לכל עבר ... בו במעדר . בו במעדר נישר אל מול שנ ? ש מעניות לעתיד הרחוק , אל ו ? עתיד הממשמש וער - , בו במעדר ! המעדר היה בידיו של אדם , בעודו חי , כלי של משמעות החיים : היצירה המעשית . אותו מעדר הוא עכשיו בידיו של אדם אחר , הכורה קבר לחברו . גם עכשיו הוא כלי של משמעות , אבל לא אותה משמעות , לא משמעות החיים , אלא משמעות המוות : קץ היצירה המעשית . בו במעדר מתבטאות בזו אחר זו שתי המשמעויות . לכאורה , זה הסיפור וזה סופו . לאמיתו של דבר , אומר לנו המשורר , זה סיפור החיים וזה פרק האובדן , אבל אחריו בא פרק הנוכחות . גם בפרק החדש המעדר , בידי מי שמחזיק בו אל נכון , הוא כלי של משמעות - לא רק משמעות החיים , שהיא היצירה המעשית , ולא רק משמעות המוות , שהיא קץ היצירה המעשית , אלא גם משמעות הנוכחות שהיא המשך היצירה המעשית , ברוחו של האדם בחייו וחרף מותו . המעדר שהאדם ביטא בו את משמעות חייו הוא עכשיו מעדר שמישהו אחר מבטא בו את משמעות החיים של המת , לא כסיפור מן העבר , אלא כסיפור שיש לו עבר ויש לו הווה ויש לו עתיד " ממשמש" ובא , עתיד "ער . "
|
|