|
|
Page:1
הקדמה לפני למעלה מעשרים שנה , כשעמדתי על חשיבותה של מערכת הקשרים בץ הספרות הגרמנית ובין הספרות העברית , שהתקיימה למן המחצית השנייה של המאה ה 18 בגרמניה , והתחלתי במחקרה , לא העסיק נושא זה במיוחד את חוקרי הספרות העברית ולא את העוסקים בספרות השוואתית בישראל ( וגם לא בעולם . ( הזיקה בין שתי הםפרויות היתה ידועה - ואף על פי כן לא פנו לחוקרה . ההיסטוריונים של הספרות העברית תיארו את התפתחותה מאז אמצע המאה ה . 18 אבל משום שנקודת המוצא של רבים מהם היתה מעריכה אסתטית , הם לא מצאו עניין מיוחד בצעדיה הראשונים של הספרות העברית החדשה , החילונית , שלהוציא מספר קטן של יצירות , הישגיה הפואטיים אסתטיים לא היו רבים , לרעתם . הפוזיטיביסטים שביניהם , ובעיקר יוסף קלוזנר , הסתפקו באיסוף הפרטים והעובדות , שאין מחקר יכול בלעדיהם , אך לא התקדמו הרבה מעבר לכך . באחת : ההיסטוריוגראפיה של הספרות העברית החדשה סתמה את הגולל על תקופת הבראשית שלה , שעמדה בצל הספרות הגרמנית ותרבותה , אף כי הכירה בחשיבותה . מגמות חדשות במחקר הספרות בעולם ובישראל , כמו הסמיוטיקה של התרבות , האסתטיקה של ההתקבלות , תפיסת הספרות והתרבות כרב מערכת , תורת התרגום בעלת האוריינטאציה התרבותית ועוד , הביאו עמן תפיסות חדשות בדבר תהליכי ההתפתחות של הספרות וכתיבת ההיסטוריה שלה . תורות אלה , ומתודות המחקר שנגזרו מהן , פתחו למעני את הפתח להתמודדות מחודשת עם ראשיתה של הספרות העברית החדשה . הם היפנו את תשומת הלב לתהליכים ספרותיים בזיקתם לתרבות שהם מתרחשים בה ולחשיבותם של טקסטים , שגם אם הישגם האמנותי לא היה גדול ולמעמד של 'קלאסיקה' לא הגיעו , נודעת להם חשיבות רבה בתהליך היווצרותה של תרבות יהודית חדשה בתקופת ההשכלה - תרבות שחידושה הוא בחילוניותה ואשר ביקשה להחליף את התרבות היהודית המסורתית ואת ספרותה . במרכזם של תהליכים אלה עמדו שניים : הפילוסוף משה מנדלםזץ והתרבות הגרמנית , שהעיר ברלץ שימשה מרכז לשניהם . מכאן שמו של הספר : בצל השכלת ברלין . מאז התחלתי לעסוק בנושא זה , הוא זכה למעמר מכובד יותר ויותר במחקר תולדותיה של הספרות העברית החדשה . ומאז פרסמנו , יהודה פרירלנדר ואני , בשנת 1975 את מחקרנו על נוסחה העברי של הדראמה מות אדם מאת קלופשטוק וגם ההררנו טקסט שכוח זה וצירפנו אליו את מסתה של רות גלדשטיין קםטנברג על מתרגם הדראמה לעברית , נוספו מחקרים רבים שעיסוקם בספרות העברית במחצית השנייה של המאה ה . 18 בין החוקרים שתרמו בתחום זה יש לציין את שמואל ורסס , חתן פרס
|
אוניברסיטת תל-אביב. המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר
|