|
|
Page:13
עמי ) אינן ניתנות להבנה אלא כהתמודדות עם מורשת זו בפריודיקה העברית . סמולנסקין עצמו הגיע לגיבוש מדיניות העריכה שלו לאחר שנטש את מורשת השנתונים והקבצים של ספרות ההשכלה , בהשפעת המערכת המיבנית של הפריודיקה העברית רוסית ועל רקע הופעתם של השבועונים העבריים , שהוקמו על סף שנות השישים ( המליץ , ובייחוד המגיד . ( על פי שמו מתייחס השחר לשבועון היהודי רוסי ראזסוויט , שהופיע בשנים 1861 1860 ובמיבנהו הוא מושפע בייחוד מן המאסף הראשון של הביבליותיקה היהודית משנת " . 1866 לעומת זאת , העשייה הביקורתית של סמולנסקין , הן זו שנתפרסמה בהשחר והן זו שנתפרסמה במקומות אחרים , אינה באה בכלל הביקורת החדשה ואף לא השפיעה עליה . עקרונות הביקורת וטעמו הספרותי זרים , בעיקרם , לביקורת המתהווה בשני העשורים הבאים . אמנם , בשעה שהוא פונה לחיבת ציון , מסגל לו סמולנסקין אמות מידה , שעתידות לאפיין את הביקורת שבמגמה הלאומית . אולם , גם אז הוא נותר מרוחק ממנה בנורמות הביקורת שלו ובטעמו הספרותי . מדיניות העריכה של סמולנסקין ומעמדה של הספרות היפה בהשחר מתן לגיטימאציה לספרות היפה המקורית על פי השקפה דידאקסית לאומית בהשחר ניתנה , לראשונה בכתבי העת העבריים , לגיטימאציה לספרות היפה המקורית כאחד התחומים המרכזיים והובלטה מרכזיותה של הסיפורת בתוכה . התנופה שניתנה לספרות היפה וקביעת צביונה יסודם בהשקפתו של סמולנסקין בדבר תכליתו הדידאקטית לאומית של הירחון : לברר את שאלות החיים של האומה ולטפח את ההכרה הלאומית . סמולנסקין הועיד את השחר לקוראים משני קצות העם : לאדוקים השמרנים , אותם רצה לעורר "מתרדמת אוולתם , " ולמשכילים המתבוללים , אותם ביקש להשיב לעמם . "כל אלה יעשה השחר על ידי הספורים והמאמרים המתארים חיי עמנו ודרכיהם בכל מקומות מושבותם" ( נספח [ לו . ( 8 2 , [ תכליתה של הספרות היפה , כתכליתו של כתב העת , להיות " כראי מלוטש לצרכי העת אשר הולידתו , " להתמודד בדרך ביקורתית עם המציאות היהודית למלוא היקפה . מאחר שהעם נזקק ל"ספרים לקריאה , " יש לפעול עליו באמצעותם . פיתוח היצירה המקורית אף יוכיח למתבוללים כי "שפת עבר חיה היא ותחיה" ויחזירם לעמם ( שם . ( לעיקרון התועלתי , הדידאקטי לאומי , נצטרף עקרון השפה , שהיא ערך לאומי עליון , המייחד עם , מקיימו , מלכדו ומעיד על חיותו . לא כל שכן בשביל העם העברי , החסר טריטוריה לאומית ( נספח [ נד . ([ ( וראה קלוזנר , [ 25 ] ה , ; 59 57 ורסס . ( 356 , [ 10 ] כל ספר טוב , בכל מקצוע שהוא , הוא עדות לחיוניותה של השפה העברית , ושפה חיה היא זו המולידה "בנים" של "יוצר אמן" ( נספח [ נו . ([ בכוחה של יצירה גדולה לעורר אהבה ללשון העברית , שכן הקורא יווכח לדעת , ש"כח בה להתחרות עם כל השפות החיות" ( נספח [ עח . ([ הגבלת כתב העת לעולם היהודי ולספרות המקורית מהגדרת "שפת עבר" כערך לאומי עליון הגיע סמולנסקין למסקנה , כי יש ליחד את הלשון העברית לנושאים יהודיים בלבד : "אך לזאת תיכון שפת עבר : לשאול
|
|